|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| == האם צריך כזית בכדי אכילת פרס ==
| |
| כתב ה'''ריטב"א''' (לט א ד"ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן כתב ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש.
| |
|
| |
| מובא ב'''חידושי הרא"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=137 (ברכות לו ב ד"ה פי' והא דרב ושמואל)] שמה שאמרו רב ושמואל שכל שיש בו מחמשת המינים ברכתו מזונות, זהו דווקא בשיש בו כזית בכדי אכילת פרס, כלומר שבכל 'פרס' מהתערובת יש כזית דגן. אך אם אין כמות כזו, אין כאן חשיבות שקובעת ברכה, שהרי גם אם אכלו בעין בכה"ג, לא היה מברך עליו מעין שלוש. ולכן מסתבר שבתערובת, איזו כמות חשובה לברך עליו, לא בתחילתו 'מזונות' ולא בסופו 'מעין שלוש'.
| |
|
| |
| לפי '''אבודרהם בשם הרבינו יונה''' (דיני ברכת הלחם) בתערובת של מין דגן עם קטניות, על מנת לברך ברכה ראשונה המוציא/מזונות - לא צריך כזית מין דגן, אלא מספיק שיהיה טעם דגן. לעניין ברכה אחרונה הוא סובר שצריך כזית כדי אכילת פרס, ואם אין יורדת ברכתו. אם הייתה אמורה להיות 'המזון' יורדת ל'מעין שלש' ואם הייתה צריכה להיות 'מעין שלש' יורדת ל'בורא נפשות'.
| |
|
| |
| == דגן כדי לתת טעם == | | == דגן כדי לתת טעם == |
| ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=3&halocha=4&hilite= (ברכות ג ד-ו)] אומר שאם יש בתערובת מחמשת המינים – הם עיקר. אך דברים אלו אמורים רק כשהוא חשוב אצלו ולא טפלה. ובאיזה מצבים הקמח טפל? כשבא לדבק התבשיל על ידו, ליתן ריח או לצבוע. אבל לתת טעם הופך אותו להיות חשוב – ואז המין דגן עיקר. מדברי הרמב"ם ניתן לומר שלרמב"ם מספיק שהמין דגן יהיה מרכיב של אוכל בתערובת. | | ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=3&halocha=4&hilite= (ברכות ג ד-ו)] אומר שאם יש בתערובת מחמשת המינים – הם עיקר. אך דברים אלו אמורים רק כשהוא חשוב אצלו ולא טפלה. ובאיזה מצבים הקמח טפל? כשבא לדבק התבשיל על ידו, ליתן ריח או לצבוע. אבל לתת טעם הופך אותו להיות חשוב – ואז המין דגן עיקר. מדברי הרמב"ם ניתן לומר שלרמב"ם מספיק שהמין דגן יהיה מרכיב של אוכל בתערובת. |