9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נר שבת"
אין תקציר עריכה
מ (זמן ומקום הדלקת נר שבת הועבר לשם זמן הדלקת נר שבת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת ב ז|שבת כג ב||שבת ה ג-ד|אורח חיים רסג ד,ו-י}} | {{מקורות|שבת ב ז|שבת כג ב||שבת ה ג-ד|אורח חיים רסג ד,ו-י}} | ||
הזמן | תחילת וסוף הזמן שאפשר להדליק נרות שבת, והמנהג בימינו. | ||
==תחילת הזמן== | |||
ב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. | ב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. | ||
<BR/>וכתב '''רש"י''' (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד) {{ראה עוד|זמן | <BR/>וכתב '''רש"י''' (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד) {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|תחילת הזמן}}. אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה. | ||
וב'''משנה ברורה''' (טו) ו'''באור הלכה''' (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד) כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם [[תוספת שבת]], אלא אם כן היא [[מקבלת שבת בהדלקה]], אפשר להקדים עד פלג המנחה ודלהלן. | וב'''משנה ברורה''' (טו) ו'''באור הלכה''' (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד) כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם [[תוספת שבת]], אלא אם כן היא [[מקבלת שבת בהדלקה]], אפשר להקדים עד פלג המנחה ודלהלן. | ||
===נר שהיה דלוק מבעוד יום=== | |||
כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' (רסג ד). | כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' (רסג ד). | ||
<BR/>וכתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&hilite=b5c10eb1-5d6f-4514-8651-f15d55c5ef37&st=%D7%A0%D7%A8+&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)] שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן | <BR/>וכתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&hilite=b5c10eb1-5d6f-4514-8651-f15d55c5ef37&st=%D7%A0%D7%A8+&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)] שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|נר שהיה דלוק מבעוד יום}}. וסיים דאם הדליק קודם פלג המנחה, אפילו כיוון לקבל שבת, אין הדלקתו וקבלתו כלום, ויכבה ויחזור וידליק בברכה. | ||
===קבלת שבת בהדלקה=== | |||
כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' (ברכות כז א ד"ה דרב), '''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק. | כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' (ברכות כז א ד"ה דרב), '''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק. | ||
==סוף הזמן== | |||
==המנהג בימינו== | |||
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]] | [[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]] | ||