9,770
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==== דעת המקלים ==== | ==== דעת המקלים ==== | ||
בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | ||
<BR />כן היא גם דעת רוב הראשונים, '''יד רמה''' (סה א ד"ה אמר רב נחמן), '''סמ"ק''' (קפג), '''מהרי"ק''' (קא ב), וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות ד ד) בשם '''רבנו שמחה''' בשם '''רבנו תם''', וכן '''ראבי"ה''', ושכן היא דעת מורו בתשובה | <BR />כן היא גם דעת רוב הראשונים, '''יד רמה''' (סה א ד"ה אמר רב נחמן), '''סמ"ק''' (קפג), '''מהרי"ק''' (קא ב), וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות ד ד) בשם '''רבנו שמחה''' בשם '''רבנו תם''', וכן '''ראבי"ה''', ושכן היא דעת מורו בתשובה, '''פסקי הרי"ד''' (סה ב), '''מאירי''' (סה א ד"ה המקדש), '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג). ה'''רשב"א''' בתשובה (א תתנו) גם הוסיף בשם '''מהר"ם בר ברוך''' שאין להחמיר ולהצריכה גט, שנמצאת פוסלה מן הכהונה. וכן פסק למעשה בשו"ת '''תשב"ץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=60&hilite= (א ע;] [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=104&hilite= א קל)]. | ||
==== דעת המחמירים ==== | ==== דעת המחמירים ==== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ה'''טור''' (אבן העזר מב) הביא בסתם דעת רוב הראשונים שאין חוששין לקידושין, והזכיר גם דעת סמ"ג שחוששין להצריכה גט. | ה'''טור''' (אבן העזר מב) הביא בסתם דעת רוב הראשונים שאין חוששין לקידושין, והזכיר גם דעת סמ"ג שחוששין להצריכה גט. | ||
<BR/>ובספר '''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14596&st=&pgnum=70 (מב יז)] כתב בשם '''ר"י הלוי''' בכת"י, שטועים האומרים שדעת הסמ"ג שחוששין לקידושין, אלא הוא רק הביא דעת הר"א מממיץ בספר יראים וליה לא סבירה ליה. אבל הכנה"ג עצמו שם חלק על דבריו והוכיח מתוך לשון הסמ"ג שסבירא ליה כהיראים. | <BR/>ובספר '''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14596&st=&pgnum=70 (מב יז)] כתב בשם '''ר"י הלוי''' בכת"י, שטועים האומרים שדעת הסמ"ג שחוששין לקידושין, אלא הוא רק הביא דעת הר"א מממיץ בספר יראים וליה לא סבירה ליה. אבל הכנה"ג עצמו שם חלק על דבריו והוכיח מתוך לשון הסמ"ג שסבירא ליה כהיראים. וכן הבין ב'''תשב"ץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=104&hilite= (א קל)] בדעת ספר המצוות שבעינן גט. | ||
==== מדוע פסקו הפוסקים כרב כהנא ==== | ==== מדוע פסקו הפוסקים כרב כהנא ==== | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (ד ד) כתב שהסיבה שפסק רבנו חננאל כרב כהנא, היא מפני שרב אשי שקיל וטרי אליביה להעמיד שיטתו. וה'''מגיד משנה''' (ד ו) כתב שכן היא מסקנת הגמרא שם (וכן הוא במשנה למלך). אך ה'''לחם משנה''' העיר עליו שאין שם בגמרא מסקנה ברורה, אלא מדשקלו וטרו אליבא דמ"ד אין חוששין ש"מ שהכי הלכתא. | ב'''הגהות מיימוניות''' (ד ד) כתב שהסיבה שפסק רבנו חננאל כרב כהנא, היא מפני שרב אשי שקיל וטרי אליביה להעמיד שיטתו. וה'''מגיד משנה''' (ד ו) כתב שכן היא מסקנת הגמרא שם (וכן הוא במשנה למלך). אך ה'''לחם משנה''' העיר עליו שאין שם בגמרא מסקנה ברורה, אלא מדשקלו וטרו אליבא דמ"ד אין חוששין ש"מ שהכי הלכתא. | ||
בשו"ת ה'''תשב"ץ''' [ (א קל)] כתב שגם לרב פפא החשש לקידושין הוא רק מדרבנן, ולכן יש להתייחס לזה ככל ספיקות דרבנן ולפסוק לקולא, וגם יש לומר העמד על חזקתה שהיא חזקת פנויה. והוסיף שאפילו נאמר שחוששין מדאורייתא קאמר, כיון שלרב פפא מספקא ליה ולרב כהנא מפשט פשיטא ליה, לא שבקינן הפשוט לרב כהנא מפני ספיקו של רב פפא. | בשו"ת ה'''תשב"ץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=104&hilite= (א קל)] כתב שגם לרב פפא החשש לקידושין הוא רק מדרבנן, ולכן יש להתייחס לזה ככל ספיקות דרבנן ולפסוק לקולא, וגם יש לומר העמד על חזקתה שהיא חזקת פנויה. והוסיף שאפילו נאמר שחוששין מדאורייתא קאמר, כיון שלרב פפא מספקא ליה ולרב כהנא מפשט פשיטא ליה, לא שבקינן הפשוט לרב כהנא מפני ספיקו של רב פפא. | ||
ה'''נודע ביהודה''' (תניינא עה) כתב טעם נוסף על פי הגמרא בדף מג. לגבי האומר לשלושה צאו וקדשו לי אשה, שלדעת בית שמאי, אחד נעשה שליח ושנים עדים ומקודשת, ואילו לדעת בית הלל כולם שלוחים ואינה מקודשת, דאין שליח נעשה עד. ואומרת שם הגמרא שכל המחלוקת היא דווקא בשלושה, אבל בשניים לכו"ע אין שליח נעשה עד. ואומר הנוב"י שאם איתא דחוששין לקידושין בעד אחד, אם כן הוא הדין דגם באמר לשנים פליגי, שלב"ש אחד נעשה שליח ואחד נעשה עד. | ה'''נודע ביהודה''' (תניינא עה) כתב טעם נוסף על פי הגמרא בדף מג. לגבי האומר לשלושה צאו וקדשו לי אשה, שלדעת בית שמאי, אחד נעשה שליח ושנים עדים ומקודשת, ואילו לדעת בית הלל כולם שלוחים ואינה מקודשת, דאין שליח נעשה עד. ואומרת שם הגמרא שכל המחלוקת היא דווקא בשלושה, אבל בשניים לכו"ע אין שליח נעשה עד. ואומר הנוב"י שאם איתא דחוששין לקידושין בעד אחד, אם כן הוא הדין דגם באמר לשנים פליגי, שלב"ש אחד נעשה שליח ואחד נעשה עד. | ||