9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"
אין תקציר עריכה
| שורה 137: | שורה 137: | ||
== זמן הביטול == | == זמן הביטול == | ||
ב'''גמרא''' (ו ב) מבואר שהזמן שצריך לבטל הוא מיד אחר הבדיקה, כלומר בליל י"ד. ומסבירה שאי אפשר לבטל למחרת בשעה רביעית וחמישית אחר שמסיים לאוכלו, לפי שאז עלול הוא לשכוח מהביטול מפני שאין זה לא זמן בדיקה ולא זמן ביעור. | |||
ואמנם גם בתחילת שעה שישית, שהוא זמן הביעור, לא רצו לתקן הביטול, לפי שאז כבר נאסר החמץ ואינו ברשותו לבטלו. ואף שמדאורייתא נאסר רק בסוף שעה שישית, ורק מדרבנן בתחילת שעה שישית, מ"מ כיון שאינו שלו מדרבנן, אינו יכול לבטלו. | |||
<BR/>ב'''צל"ח''' (ו ב ד"ה אמר רב יהודה) כתב שכבר מלשון רב יהודה 'הבודק צריך שיבטל' מדוייק שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה. שהרי אם לא כן היה לו לומר, 'צריך שיבטל' בלא 'הבודק'. והוסיף שכן מוכח גם מהמשך הגמרא שמקשה ונבטליה בד' או בה', שבזה רואים שהיה פשיטא לה בדברי רב יהודה שהוא הצריך לבטל כבר בערב בשעת הבדיקה. | |||
=== ביטול נוסף ביום י"ד === | |||
כתוב ב'''תשובת רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1734&st=&pgnum=106&hilite= (נ)] שצריך לבטל מיד בלילה אחר שבודק, ולמחרת שבודק ולא כלום<ref>אמנם יש שכתבו שייתכן שכוונתו שאינו '''מברך''' כלום.</ref>. וב'''ספר האורה''' | כתוב ב'''תשובת רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1734&st=&pgnum=106&hilite= (נ)] שצריך לבטל מיד בלילה אחר שבודק, ולמחרת שבודק ולא כלום<ref>אמנם יש שכתבו שייתכן שכוונתו שאינו '''מברך''' כלום.</ref>. וב'''ספר האורה''' | ||
[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31560&st=&pgnum=259&hilite= (א 89)] מובא שאם רוצה גם לבטל למחר בשעה רביעית הרשות בידו. | [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31560&st=&pgnum=259&hilite= (א 89)] מובא שאם רוצה גם לבטל למחר בשעה רביעית הרשות בידו. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) הביא תשובה זו, והוסיף שיש נוהגים לבטל למחרת בתחילת שעה שישית בשעת שריפה, כלומר בסוף שעה חמישית קודם שיגיע זמן איסורו. והרא"ש עצמו כתב ששניהם כאחד טובים. ועוד כתב שגם ה'''ריצב"א''' היה אומר כן לחזור ולבטל ביום, משום הפת שאוכל ביום, שהביטול של הלילה אינו מועיל אלא לחמץ שלא ראה. וכן הביאו בשמו ה'''סמ"ג''' (עשין לט) וה'''סמ"ק''' (צח) ו'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ג ז). וב'''שו"ת הרא"ש''' (יד ג) פסק כן לדינא, שאף שביטל בלילה חוזר ומבטל ביום אחר שמוציא כל החמץ מביתו, מחמת הפת שאוכל ביום. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שראה לרבותיו שנוהגים כן. | <BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) הביא תשובה זו, והוסיף שיש נוהגים לבטל למחרת בתחילת שעה שישית בשעת שריפה, כלומר בסוף שעה חמישית קודם שיגיע זמן איסורו. והרא"ש עצמו כתב ששניהם כאחד טובים. ועוד כתב שגם ה'''ריצב"א''' היה אומר כן לחזור ולבטל ביום, משום הפת שאוכל ביום, שהביטול של הלילה אינו מועיל אלא לחמץ שלא ראה. וכן הביאו בשמו ה'''סמ"ג''' (עשין לט) וה'''סמ"ק''' (צח) ו'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ג ז). וב'''שו"ת הרא"ש''' (יד ג) פסק כן לדינא, שאף שביטל בלילה חוזר ומבטל ביום אחר שמוציא כל החמץ מביתו, מחמת הפת שאוכל ביום. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שראה לרבותיו שנוהגים כן. | ||
ה''' | ה'''שלחן ערוך''' (תלד ב) פסק שיש לבטל אחר הבדיקה מיד בלילה, וטוב לחזור ולבטל פעם נוספת ביום י"ד בסוף שעה חמישית קודם שתגיע שעה שישית, שמשהגיעה שעה שישית נאסר החמץ, ושוב אין בידו לבטלו. | ||
=== לאחר השריפה === | === לאחר השריפה === | ||
| שורה 173: | שורה 174: | ||
=== כל חמירא וחמיעא === | === כל חמירא וחמיעא === | ||
כתב ה'''כלבו''' (מח) שצריך לומר 'חמירא וחמיעא' לפי שחמץ ושאור שני דברים הם. אבל ב'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&st=&pgnum=46 (א קלד)] כתב שאין צריך לנהוג כן ולשבש כל המחזורים שלא כתוב בהם אלא חמירא בלחוד. והסביר שבלשון התלמוד חמץ ושאור שניהם כלולים בלשון 'חמירא'. וסיים שאף שמהר"ם כתב כן, לא בא לדחות דבריו אלא ליישב המנהג הקדמון. | כתב ה'''כלבו''' (מח) שצריך לומר 'חמירא וחמיעא' לפי שחמץ ושאור שני דברים הם. אבל ב'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&st=&pgnum=46 (א קלד)] כתב שאין צריך לנהוג כן ולשבש כל המחזורים שלא כתוב בהם אלא חמירא בלחוד. והסביר שבלשון התלמוד חמץ ושאור שניהם כלולים בלשון 'חמירא'. וסיים שאף שמהר"ם כתב כן, לא בא לדחות דבריו אלא ליישב המנהג הקדמון. | ||
<BR/>אבל ב'''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז) כתוב 'חמירא וחמיעא'. וב'''דרכי משה''' (ד) כתב דווקא בשאר לשונות צריך להזכיר שני הדברים, אך אם אומר בארמית משמע שמסכים לדברי התרומת הדשן. | <BR/>אבל ב'''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז) כתוב 'חמירא וחמיעא'. וב'''דרכי משה''' (ד) כתב דווקא בשאר לשונות צריך להזכיר שני הדברים, אך אם אומר בארמית משמע שמסכים לדברי התרומת הדשן. וכן כתב ה'''לבוש''' (ב) שבארמית די לומר חמירא, אבל בשאר לשונות יש לפרט - חמץ ושאור. | ||
=== בביתי או ברשותי === | === בביתי או ברשותי === | ||
| שורה 183: | שורה 184: | ||
=== דחזיתיה ודלא חזיתיה === | === דחזיתיה ודלא חזיתיה === | ||
כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שבביטול של לילה אומרים 'דלא חזיתיה' ובשל יום אומרים 'דחזיתיה ודלא חזיתיה'. | כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שבביטול של לילה אומרים 'דלא חזיתיה' ובשל יום אומרים 'דחזיתיה ודלא חזיתיה'. | ||
<BR/> | <BR/>וכן '''מהר"י וויל''' (קצג) כתב בשם '''מהר"ם אור זרוע''', שבשעת בדיקה לא יאמר 'דחמיתיה ודלא חמיתיה', שאם כן ביטל הכל, ולא יוכל לקיים למחרת שריפה בחמץ שלו. אבל למחרת יאמר 'דחמתיה ודלא חמיתיה'. | ||
<BR/>אמנם ה'''דרישה''' (תלד א) כתב ליישב לשון 'דחזיתיה ודלא חזיתיה' גם בביטול של לילה, כמובא [[#דלא ביערתיה|להלן]], ש'חזיתיה' קאי לא על חמץ ששורף למחר, אלא על חמץ ששייר לאכול. | <BR/>אמנם ה'''דרישה''' (תלד א) כתב ליישב לשון 'דחזיתיה ודלא חזיתיה' גם בביטול של לילה, כמובא [[#דלא ביערתיה|להלן]], ש'חזיתיה' קאי לא על חמץ ששורף למחר, אלא על חמץ ששייר לאכול. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (ג) פסק שבביטול היום יש לומר דחזיתיה ודלא חזיתיה דבערתיה ודלא בערתיה. | |||
=== דלא ביערתיה === | === דלא ביערתיה === | ||
| שורה 204: | שורה 207: | ||
ב'''שלח ערוך''' (ד) העתיק לדינא כדברי הטור, ששלוחו יכול לבטל. | ב'''שלח ערוך''' (ד) העתיק לדינא כדברי הטור, ששלוחו יכול לבטל. | ||
<BR/>אמנם הוסיף שאם אינו בביתו, יבטל מרחוק במקום שבו הוא נמצא, ואם אינו עושה כן, טוב שתבטל אשתו. כלומר משמע בדבריו שעדיף שלא לעשות ביטול ע"י שליח אם אפשר. | |||
ב'''בית חדש''' (ז) הביא דעות המתירים על ידי שליח <ref>וע"ש שכתב שכן פסק גם בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=364 (ד ג ד)], ואינו נמצא שם.</ref>, אבל דעתו לאסור. וכתב שגם העיטור ודעימיה שהתירו, לא התירו אלא מפני שדעתם בביטול כרש"י והרמב"ם שהוא משום השבתה, אבל למ"ד שהוא משום הפקר, לא מהני שליחות. וגם לפי דעת הגאונים שאין צריך להוציא הביטול בפה, אלא במחשבת הלב סגי, איך אפשר לומר שיועיל בזה שליחות. אלא ודאי גם המתיר בשליחות כוונתו שבעל הבית מבטל בלבו, והשליח אומר בפה, אך גם זה אינו אלא למ"ד שהביטול בפה עיקר ולא הביטול בלב. | ב'''בית חדש''' (ז) הביא דעות המתירים על ידי שליח <ref>וע"ש שכתב שכן פסק גם בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=364 (ד ג ד)], ואינו נמצא שם.</ref>, אבל דעתו לאסור. וכתב שגם העיטור ודעימיה שהתירו, לא התירו אלא מפני שדעתם בביטול כרש"י והרמב"ם שהוא משום השבתה, אבל למ"ד שהוא משום הפקר, לא מהני שליחות. וגם לפי דעת הגאונים שאין צריך להוציא הביטול בפה, אלא במחשבת הלב סגי, איך אפשר לומר שיועיל בזה שליחות. אלא ודאי גם המתיר בשליחות כוונתו שבעל הבית מבטל בלבו, והשליח אומר בפה, אך גם זה אינו אלא למ"ד שהביטול בפה עיקר ולא הביטול בלב. | ||