9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימה בברכות"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה. | אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה. | ||
וב'''גמרא''' (ברכות מ ב) אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה". | וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=41b&format=pdf (ברכות מ ב)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה". | ||
משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | ||