הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 54: שורה 54:
<BR/>כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב"ם כמבואר [[#שיטת הרמב"ם|להלן]].
<BR/>כמו כן יש מהאחרונים שמסבירים כך גם בדעת הרמב"ם כמבואר [[#שיטת הרמב"ם|להלן]].


אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' [[http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&rid=2802 (מגילה א י)] (א י)] וב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2809 (תרפח ד"ה ולפי פירוש הרא"ש)].
אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנתעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' [[http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82870&rid=2802 (מגילה א י)] (א י)] וב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2809 (תרפח ד"ה ולפי פירוש הרא"ש)].
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (תרפח ו) כתב שאינו מבין קושייתו, שהרי בשניהם הדין שווה, שבשעת הליכתו יהיה דעתו להתעכב בתחילת יום י"ד במקום שאליו הולך, ואז יהיה פרוז או מוקף בן יומו, כפי דעתו, אלא שטעם דינו של כל אחד משתנה, שזה דינו חל עליו לקרוא בי"ד מפני שאז קוראים בני העיר, וזה נעקר ממנו החיוב לקרוא בי"ד, מפני שדעתו להתעכב בכרך אז.
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (תרפח ו) כתב שאינו מבין קושייתו, שהרי בשניהם הדין שווה, שבשעת הליכתו יהיה דעתו להתעכב בתחילת יום י"ד במקום שאליו הולך, ואז יהיה פרוז או מוקף בן יומו, כפי דעתו, אלא שטעם דינו של כל אחד משתנה, שזה דינו חל עליו לקרוא בי"ד מפני שאז קוראים בני העיר, וזה נעקר ממנו החיוב לקרוא בי"ד, מפני שדעתו להתעכב בכרך אז.
<BR/>אמנם נראה שקושיית הבית יוסף היא על פי דרך הרא"ש כפשוטם, ללא החיבור עם דברי הרי"ף, היינו שהדין תלוי בשהות במקום בפועל בתחילת יום י"ד, שאז יוצא שהפרוז בן יומו חל עליו חיוב בזמן זה, והמוקף בן יומו, נסתלק ממנו חיובו בזמן זה.
<BR/>אמנם נראה שקושיית הבית יוסף היא על פי דרך הרא"ש כפשוטם, ללא החיבור עם דברי הרי"ף, היינו שהדין תלוי בשהות במקום בפועל בתחילת יום י"ד, שאז יוצא שהפרוז בן יומו חל עליו חיוב בזמן זה, והמוקף בן יומו, נסתלק ממנו חיובו בזמן זה.
שורה 64: שורה 64:


===אם צריך להתעכב בכרך בט"ו===
===אם צריך להתעכב בכרך בט"ו===
כתב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו ששהה בי"ד בכרך, שאף אם יחזור לעירו, צריך לקרוא שם בט"ו. מבואר בדבריו, שאין צריך להתעכב דווקא בכרך כדי לקרוא עמהם, אלא יכול לקרוא בעיר בזמנם של המוקפים. אבל הראב"ד שם כתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, לפי שנעשה מוקף ביום י"ד. וכדברי הראב"ד הביא בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיח ד"ה וניהדר) גם מהמאירי והריטב"א והר"ן על פי שיטה זו.  
כתב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו ששהה בי"ד בכרך, שאף אם יחזור לעירו, צריך לקרוא שם בט"ו. מבואר בדבריו, שאין צריך להתעכב דווקא בכרך כדי לקרוא עמהם, אלא יכול לקרוא בעיר בזמנם של המוקפים. אבל הראב"ד שם כתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, לפי שנעשה מוקף ביום י"ד. וכדברי הראב"ד הביא בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיח ד"ה וניהדר) גם מהמאירי והריטב"א והר"ן על פי שיטה זו.


==שיטת הרי"ף==
==שיטת הרי"ף==

תפריט ניווט