הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

<BR/>א. דברי רבא מוסבים על תחילת המשנה, היינו על בן עיר שהלך לכרך, ואז יהיה פירוש הדברים שזמן הקריאה נקבע לבן העיר, לפי מקום הימצאו בליל י"ד, שזהו זמנו האמיתי. אם עתיד לחזור למקומו בליל י"ד, הרי הוא קורא בזמנו, כיון שאינו נחשב למוקף בן יומו להתחייב בט"ו, אך אם אינו עתיד לחזור לעיר בליל י"ד, הרי שאינו מתחייב עם אנשי עירו אלא עם המקום אליו הלך, וקורא בט"ו. ומזה נלמד גם לבן כרך שהלך לעיר, שקביעת זמנו תהיה בהתאם למקומו בליל ט"ו, שאם עתיד לחזור למקומו בזמן זה, הרי נשאר עליו החיוב כפי מקומו, אך אם בזמן זה, היינו ליל ט"ו, עתיד להישאר בעיר, הרי הוא מתחייב בקריאה לפי זמן אנשי העיר, היינו בט"ו.

<BR/>ב. דבריו מוסבים על הסיפא, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שזמנו נקבע לפי מקום הימצאו בזמן קריאת אנשי העיר אליה הלך, שאם שוהה שם בליל י"ד, הרי שנתחייב לקרוא עמהם, והוא פרוז בן יומו, ורק אם ישוב קודם לכן לכרך, קורא כמקומו. ומזה נלמד לבן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי שהותו במקום שנמצא בו, שאם שוהה בכרך בליל ט"ו, מתחייב לקרוא עמהם בזמנם, אך אם שב קודם לכן לעירו, זמן חיובו הוא כאנשי עירו בליל י"ד.

<BR/>ג. דבריו מתייחסים לרישא ולסיפא גם יחד. כלומר לכולם זמן החיוב הוא בליל י"ד, לפי מקום הימצאם בזמן זה. שבן עיר שהלך לכרך ושהה שם בליל י"ד, נפקע ממנו חיובו כבן עיר, וחל עליו חיוב לקרוא בט"ו, ואף אם יחזור לעירו במשך יום י"ד, מתחייב לקרוא כבני הכרך, מפני ששם שהה בזמן החיוב שהוא ליל י"ד. וכן הדין בבן כרך שהלך לעיר, שאם שוהה בעיר בליל י"ד, מתחייב לקרוא עמהם בזמן זה, ונפרע ממנו חיובו של ליל ט"ו כבן כרך.