הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 58 בתים ,  19:51, 22 בדצמבר 2015
שורה 32: שורה 32:


כתב בשו"ת '''יביע אומר''' (ב אורח חיים טז יח) שיש הנוהגים לומר 'להדליק נר של שבת '''קודש'''', ואין לו מקור בראשונים, והוא שם דן אם חשיב הפסק או לא, ומסיק דלא הוי הפסק כיון שהוא מענין הברכה, אך כתב שאעפ"כ לא יעשום קבע שלא להוסיף על מה שתקנו חז"ל.
כתב בשו"ת '''יביע אומר''' (ב אורח חיים טז יח) שיש הנוהגים לומר 'להדליק נר של שבת '''קודש'''', ואין לו מקור בראשונים, והוא שם דן אם חשיב הפסק או לא, ומסיק דלא הוי הפסק כיון שהוא מענין הברכה, אך כתב שאעפ"כ לא יעשום קבע שלא להוסיף על מה שתקנו חז"ל.
<BR/> ועיין בשו"ת '''משנה הלכות''' (טו רג ד"ה ולפענ"ד קושית החת"ס) שהביא כך את נוסח הברכה בתוספת 'קודש' אף שלא דן שם בזה, אלא מענין אחר.
<BR/> ועיין בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1887&pgnum=370 (טו רג ד"ה ולפענ"ד קושית החת"ס)] שהביא כך את נוסח הברכה בתוספת 'קודש' אף שלא דן שם בזה, אלא מענין אחר.


וב'''תשובות והנהגות''' לרב שטרנבוך גם הביא מנהג זה, ושכן מצא ב'''סידור הרש"ז''' וב'''סידור קרבן מנחה''', וכתב שאינו יודע על מה סמכו. ולבסוף מסיק שם שהכל תליא אם מקבלת שבת בהדלקה או לא, דאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף קודש, שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר קודש.
וב'''תשובות והנהגות''' לרב שטרנבוך גם הביא מנהג זה, ושכן מצא ב'''סידור הרש"ז''' וב'''סידור קרבן מנחה''', וכתב שאינו יודע על מה סמכו. ולבסוף מסיק שם שהכל תליא אם מקבלת שבת בהדלקה או לא, דאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף קודש, שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר קודש.

תפריט ניווט