9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== שיטת הראבי"ה === | === שיטת הראבי"ה === | ||
ברם, מדברי ה'''ראבי"ה''' (תקסד) נראה שפוסק פוסק באופן שונה, שהוא מביא כמה הלכות פורים וביניהם גם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. | ברם, מדברי ה'''ראבי"ה''' (תקסד) נראה שפוסק פוסק באופן שונה, שהוא מביא כמה הלכות פורים וביניהם גם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. וכן הסכים לדבריו בשו"ת '''מהרי"ל''' (נו ט). | ||
<BR/>דבריו | <BR/>והובאו דבריו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב) וב'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), וב'''אליה רבה''' (תרצה א). | ||
וכן כתבו להלכה הרב '''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | |||
על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל '''ערוך השולחן''' (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב', עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. | על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל '''ערוך השולחן''' (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב', עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== טעם החיוב לשתות == | == טעם החיוב לשתות == | ||
בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | ||
<BR/>כן העתיק הרב '''אליה רבה''' (תרצה א) וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חייב). | |||
== גדר 'עד דלא ידע' == | == גדר 'עד דלא ידע' == | ||
דברי רבא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי. לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: | דברי רבא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי. לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: | ||