הבדלים בין גרסאות בדף "גזירת הטמנה"

נוספו 5 בתים ,  15:15, 15 בפברואר 2018
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||שבת לד א - לד ב|שבת ד א|שבת ד ב-ג|אורח חיים רנז א}}
{{מקורות||שבת לד א - לד ב|שבת ד א|שבת ד ב-ג|אורח חיים רנז א}}
הטעם לגזירת חכמים שלא להטמין תבשיל מבעוד יום בדבר המוסיף הבל, ושלא להטמין משחשיכה אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, ודין התבשיל בדיעבד בעבר וטמן באיסור.
הטעם לגזירת חכמים שלא להטמין תבשיל מבעוד יום בדבר המוסיף הבל, ושלא להטמין משחשיכה אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, ודין התבשיל בדיעבד בעבר וטמן באיסור.


שורה 6: שורה 5:


ב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (שבת לד א - לד ב)] אומר רבא שהטעם שאמרו חכמים שלא להטמין תבשיל בשבת, אפילו בדבר ש[[אינו מוסיף הבל]], גזירה שמא ירתיח, אמנם ב[[בין השמשות]] לא גזרו דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. <br/>
ב'''גמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (שבת לד א - לד ב)] אומר רבא שהטעם שאמרו חכמים שלא להטמין תבשיל בשבת, אפילו בדבר ש[[אינו מוסיף הבל]], גזירה שמא ירתיח, אמנם ב[[בין השמשות]] לא גזרו דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. <br/>
וביאר רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (ד"ה משחשכה)] שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת. ומבעוד יום ליכא חשש זה, שהרי מותר לו לבשל. ו'''הרמב"ן''' במלחמות כתב שקשה לחוש לדבר כזה חמור, שיבוא אדם להדליק האש לכתחילה ולהרתיח הקדרה, ולא נחשדו ישראל על השבתות. וע' בערוך השלחן (רנז ב) כתב לתרץ דאין הכוונה שירתיחנה ויבשלנה ממש, אלא רק שיחתה האש סביב עד שירתיחנה. אבל מלשון רש"י שכתב 'ונמצא מבשל בשבת' לא משמע כן. <br/>   
וביאר '''רש"י''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (ד"ה משחשכה)] שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת. ומבעוד יום ליכא חשש זה, שהרי מותר לו לבשל. ו'''הרמב"ן''' במלחמות כתב שקשה לחוש לדבר כזה חמור, שיבוא אדם להדליק האש לכתחילה ולהרתיח הקדרה, ולא נחשדו ישראל על השבתות. וע' בערוך השלחן (רנז ב) כתב לתרץ דאין הכוונה שירתיחנה ויבשלנה ממש, אלא רק שיחתה האש סביב עד שירתיחנה. אבל מלשון רש"י שכתב 'ונמצא מבשל בשבת' לא משמע כן. <br/>   
לגירסת רש"י ופירושו הסכימו רוב הראשונים - '''ראב"ד''' בהשגות (שבת ד ב) , רא"ש (ב כג), רשב"א, ריטב"א, מאירי, רמב"ן, ר"ן, וטור.  
לגירסת רש"י ופירושו הסכימו רוב הראשונים - '''ראב"ד''' בהשגות (שבת ד ב) , רא"ש (ב כג), רשב"א, ריטב"א, מאירי, רמב"ן, ר"ן, וטור.