10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:עיקר וטפל בברכות"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ה'''מאירי''' (ד"ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא"ט. ואומר המאירי, שאע"פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא"ט, מ"מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא"ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד"ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק. | ה'''מאירי''' (ד"ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא"ט. ואומר המאירי, שאע"פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא"ט, מ"מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא"ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד"ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק. | ||
<BR/>אמנם ה'''כלבו''' (כד ד"ה והאוכל אתרוג) כתב בשם הר"ר דוד ברבי לוי, שהנותנים מרקחת על רקיקין דקין, הרי הרקיקין טפלים למרקחת ואינם באים אלא לדבק עליהם המרקחת שלא ייטנפו הידיים, ולכן יש לברך על המרקחת ולפטור את הרקיקין. | |||