37
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת מין במינו"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ר' יוחנן שמובא בגמרא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91 במנחות] (כב.) מסביר שנחלקו בהסבר הפסוק (ויקרא טז, יח): "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" שהרי וודאי הוא שדם הפר מרובה מדם השעיר, ומדוע הוא נקרא דם השעיר אחר עירובו עם דם הפר. חכמים מסבירים שמכאן שהעולים על גבי המזבח לא מבטלים זה את זה. ואילו רבי יהודה למד מכאן דין כללי שמין במינו לא מתבטל. | ר' יוחנן שמובא בגמרא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91 במנחות] (כב.) מסביר שנחלקו בהסבר הפסוק (ויקרא טז, יח): "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" שהרי וודאי הוא שדם הפר מרובה מדם השעיר, ומדוע הוא נקרא דם השעיר אחר עירובו עם דם הפר. חכמים מסבירים שמכאן שהעולים על גבי המזבח לא מבטלים זה את זה. ואילו רבי יהודה למד מכאן דין כללי שמין במינו לא מתבטל. | ||
רש"י בזבחים (עז: ד"ה אין דם) על המשנה אומר בדעת רבי יהודה שאפילו טיפה אחת של קרבן לא מתבטלת וראויה לעלות על המזבח. תוס' במנחות (כב: ד"ה ורבי יהודה) מאריך ליישב את הסוגיות בשיטת רבי יהודה, שהרי רואים דינים כמו מדומע ועוד שיש ביטול במין במינו. ואמר התוס' שני תירוצים: '''ר"ת''' מסביר שמה שחידש רבי יהודה שמין במינו אינו בטל הוא בלח שמתערב כמו שצריך אך ביבש מודה שבטל. והתירוץ השני של רבינו יום טוב מפלנ"ו הוא שכהמבטל לא יכול להיות כבטל, כמו תרומה שנפלה לתוך חולין, שהחולין לא יכולים להפך לתרומה, בזה מודה רבי יהודה ששייך ביטול. (והרי זה כמין בשאינו מינו) אך רבי יהודה עסק במצב בו יכולים המתערבים להעשות זה כזה, ועל זה חידש רבי יהודה שמין במינו לא בטל. | רש"י בזבחים (עז: ד"ה אין דם) על המשנה אומר בדעת רבי יהודה שאפילו טיפה אחת של קרבן לא מתבטלת וראויה לעלות על המזבח. תוס' במנחות (כב: ד"ה ורבי יהודה) מאריך ליישב את הסוגיות בשיטת רבי יהודה, שהרי רואים דינים כמו מדומע ועוד שיש ביטול במין במינו. ואמר התוס' שני תירוצים: '''ר"ת''' מסביר שמה שחידש רבי יהודה שמין במינו אינו בטל הוא בלח שמתערב כמו שצריך אך ביבש מודה שבטל. והתירוץ השני של רבינו יום טוב מפלנ"ו הוא שכהמבטל לא יכול להיות כבטל, כמו תרומה שנפלה לתוך חולין, שהחולין לא יכולים להפך לתרומה, בזה מודה רבי יהודה ששייך ביטול. (והרי זה כמין בשאינו מינו) אך רבי יהודה עסק במצב בו יכולים המתערבים להעשות זה כזה, ועל זה חידש רבי יהודה שמין במינו לא בטל. | ||
== כותרת שניה == | == כותרת שניה == | ||
הרמב"ם בהלכות עבודה (ב, כב) פוסק הלכה | |||
== | == הסברות במחלוקת == | ||
הר"ן בנדרים (נב. ד"ה וקשיא) מסביר את הסברות במחלוקת רבי יהודה וחכמים. הוא מסביר שהסיבה שרבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל הוא מפני "לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו... מעמידו ומחזקו", ואילו חכמים סוברים שאין ללכת אחר הדמיון בעצם, אלא אחר איסורם והיתרם, וכיוון שאחד איסור ואחד היתר, הרי שאינם נחשבים מאותם המין, ואילו איסורים מאותם הסוג- כמו דמים שעולים על גבי המזבח, דווקא הם ייחשבו כמין במינו ולא יתבטלו זה בזה. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||