5
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תוספת שבת ויום טוב"
כותרות
אריאל כהן סקלי (שיחה | תרומות) (תוספת שבת חלק ראשון ושני) |
אריאל כהן סקלי (שיחה | תרומות) (כותרות) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ואע"פ שהמקור שהביא הרמב"ם לכך שיש דין תוס' ביוה"כ 'בתשעה לחודש' הוא המקור המובא בברייתא השניה מ"מ אין זה סותר לכך שפסק כדברי הברייתא הראשונה, וכמו שכבר כתב ה'''לח"מ''' (שביתת העשור שם) ש'דרך רבינו ז"ל בכמה מקומות לתפוס הדרשה היותר פשוטה אף על גב דלא אתיא כסברתו של אותו שאומר הדין... כיון דלענין הדין אין הפרש ביניהם' ולכך אע"פ שפסק כברייתא הראשונה נקט הלימוד של הברייתא השניה, שהוא הפשוט יותר והמפורש יותר. | ואע"פ שהמקור שהביא הרמב"ם לכך שיש דין תוס' ביוה"כ 'בתשעה לחודש' הוא המקור המובא בברייתא השניה מ"מ אין זה סותר לכך שפסק כדברי הברייתא הראשונה, וכמו שכבר כתב ה'''לח"מ''' (שביתת העשור שם) ש'דרך רבינו ז"ל בכמה מקומות לתפוס הדרשה היותר פשוטה אף על גב דלא אתיא כסברתו של אותו שאומר הדין... כיון דלענין הדין אין הפרש ביניהם' ולכך אע"פ שפסק כברייתא הראשונה נקט הלימוד של הברייתא השניה, שהוא הפשוט יותר והמפורש יותר. | ||
==== '''הסבר הערוך לנר:''' ==== | ===== '''הסבר הערוך לנר:''' ===== | ||
ובס' '''הערוך לנר''' (ר"ה ט:) כתב בדעת הרמב"ם שפסק אף הוא כברייתא השניה וכדברי שאר הראשונים ולכך הביא את הפסוק של 'בתשעה לחודש', אלא שמ"מ סובר הרמב"ם שסוף הברייתא הלומדת מ'תשבתו שבתכם' שצריך להוסיף אף בשבתות ושאר ימים טובים אינה להלכה, כיון שתיבות אלו נצרכות ללמדנו שיוה"כ בכלל שבת הוא ונכללה אזהרתו בכלל אזהרת שבת וכדברי רב פפא ביומא פא. | ובס' '''הערוך לנר''' (ר"ה ט:) כתב בדעת הרמב"ם שפסק אף הוא כברייתא השניה וכדברי שאר הראשונים ולכך הביא את הפסוק של 'בתשעה לחודש', אלא שמ"מ סובר הרמב"ם שסוף הברייתא הלומדת מ'תשבתו שבתכם' שצריך להוסיף אף בשבתות ושאר ימים טובים אינה להלכה, כיון שתיבות אלו נצרכות ללמדנו שיוה"כ בכלל שבת הוא ונכללה אזהרתו בכלל אזהרת שבת וכדברי רב פפא ביומא פא. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
אולם בירושלים 'העיד '''הגר"ח נאה'''' (הביאו ביבי"א שם אות ג) שהמנהג הוא שתוקעים בע"ש ארבעים דק' קודם השקיעה ואזי סוגרים החנויות ומוסיפים תוס' שבת כארבעים דקות, ומרויחים בהכי אף את דעת '''ר"י''' (הביאו בשיטמ"ק ביצה ל.) הסובר ששיעור תוספת שבת הוא כחצי שעה, אמנם '''הגרע"י''' (שם) הביא שבני עדות המזרח והספרדים לא נהגו לחוש לדעה יחידאה זו כלל, וגם בירושלים מוסיפים תוס' שבת כעשרים דקו' ותו לא, וכ"כ ה'''אור לציון''' (ח"ב פי"ח). | אולם בירושלים 'העיד '''הגר"ח נאה'''' (הביאו ביבי"א שם אות ג) שהמנהג הוא שתוקעים בע"ש ארבעים דק' קודם השקיעה ואזי סוגרים החנויות ומוסיפים תוס' שבת כארבעים דקות, ומרויחים בהכי אף את דעת '''ר"י''' (הביאו בשיטמ"ק ביצה ל.) הסובר ששיעור תוספת שבת הוא כחצי שעה, אמנם '''הגרע"י''' (שם) הביא שבני עדות המזרח והספרדים לא נהגו לחוש לדעה יחידאה זו כלל, וגם בירושלים מוסיפים תוס' שבת כעשרים דקו' ותו לא, וכ"כ ה'''אור לציון''' (ח"ב פי"ח). | ||
==== <u>עוד שיעורים שונים:</u> ==== | |||
ולבד משיטת רוב הראשונים ששיעור התוספת הוא כרגע מיום ודאי ומשיטת ר"י ששיעור תוס' הוא כחצי שעה, מצאנו עוד ב' שיטות בראשונים בענין זה, שיטת '''התוס' בר"ה''' (ט. ד"ה ור"ע) וב'''מועד קטן''' (ד. ד"ה מה) שמשמע מדבריהם שאין שיעור לתוספת כלל ואפילו בכל שהוא סגי, ושיטת '''רבי אברהם ברבי עזריאל''' (הביאו מהר"ח או"ז סי' קפ"ה) הסובר שצריך להוסיף שעתים קודם הלילה וכבשביעית שמוסיפים חלק י"ב מהשנה דהיינו חודש. | ולבד משיטת רוב הראשונים ששיעור התוספת הוא כרגע מיום ודאי ומשיטת ר"י ששיעור תוס' הוא כחצי שעה, מצאנו עוד ב' שיטות בראשונים בענין זה, שיטת '''התוס' בר"ה''' (ט. ד"ה ור"ע) וב'''מועד קטן''' (ד. ד"ה מה) שמשמע מדבריהם שאין שיעור לתוספת כלל ואפילו בכל שהוא סגי, ושיטת '''רבי אברהם ברבי עזריאל''' (הביאו מהר"ח או"ז סי' קפ"ה) הסובר שצריך להוסיף שעתים קודם הלילה וכבשביעית שמוסיפים חלק י"ב מהשנה דהיינו חודש. | ||