4
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"
אין תקציר עריכה
| שורה 41: | שורה 41: | ||
== גדר 'עם הציבור' == | == גדר 'עם הציבור' == | ||
=== | === תחילת זמן הקריאה === | ||
ב'''גמרא''' שם נאמר שיש להשלים פרשיותיו עם הציבור דוקא ולא יקדים ולא יאחר. | |||
וכתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה. | |||
<BR/>כדברים אלו העתיק גם ה'''רא"ש''' (א ח). | <BR/>כדברים אלו העתיק גם ה'''רא"ש''' (א ח). | ||
<BR/>לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&st=&pgnum=28 (בהגהות תשב"ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ"מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת. | <BR/>לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&st=&pgnum=28 (בהגהות תשב"ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ"מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת. | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
ולדעת פסק המשנה ברורה כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (מב ס) בהערה שהזמן הוא מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא הפרשה החדשה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב שאף שהוא לא התפלל מנחה יכול לקרוא כבר הפרשה. אך בספר '''הליכות חיים''' (עמוד צד) כתב בשם הגר"ח קניבסקי שכל עוד האדם לא התפלל מנחה לכא' אינו יכול להשלים הפרשה החדשה. | ולדעת פסק המשנה ברורה כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (מב ס) בהערה שהזמן הוא מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא הפרשה החדשה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב שאף שהוא לא התפלל מנחה יכול לקרוא כבר הפרשה. אך בספר '''הליכות חיים''' (עמוד צד) כתב בשם הגר"ח קניבסקי שכל עוד האדם לא התפלל מנחה לכא' אינו יכול להשלים הפרשה החדשה. | ||
=== זמן קריאתה לכתחילה ומצוה מהמובחר === | |||
ב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) ציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת. וכן היה מנהג הגר"א כמובא בספר '''מעשה רב''' (ס). | |||
ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (ד"ה מצוה מן המובחר)] כותב שראה שהמדקדקים מתחילים לקרותה בערב שבת, ומשלימים בשבת. אך מנגד דעת ה'''מגן אברהם''' (שם ו) בשם ספר '''שער הכוונות''' שלכתחילה צריך לסיים את כל הפרשה בערב שבת ורק אם לא הספיק לסיימה בערב שבת יקרא ויסיימה בשבת. | |||
ובזמנה בערב שבת כתב ה'''של"ה''' במסכת שבת פרק נר מצוה שלא יקרא הפרשה רק יום שישי אחר חצות לפני הטבילה. והטעם הביא מכתבי האר"י שמשום אז נפרדת הקליפה מהקדושה. והוסיף שאף שזמנה הוא כל השבוע אך מ"מ מצוה מהמובחר שישלים בערב שבת. | |||
ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (ד"ה מצוה מן המובחר)] כותב שראה שהמדקדקים מתחילים לקרותה בערב שבת, ומשלימים בשבת. | אך מצינו לחכמי הקבלה שכתבו שיש לקרוא לפני חצות כן הביא ב'''קונטרס אחרון''' לספר '''מחזיק ברכה''' (רפה ב) בשם רבי חיים וויטל. וכן כתב ב'''חיד"א''' בספר '''מורה באצבע''' (קלט) ובספר '''יסוד ושרש העבודה''' (שער שמיני ב א). | ||
אך מצינו ב'''מחזור ויטרי''' (קיז ותסז בהל' חתן) שזמנה הוא בשבת לפני תפילת שחרית. וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) וברוקח (הלכות שבת נג) וב'''אור זרוע''' (ח"ב הלכות שבת מב). | |||
ומכל מקום כתב ה'''משנה ברורה''' (שם ט) שמי שלא הספיק לקרוא בערב שבת השנים מקרא וכדעת חכמי הקבלה, שנכון שישכים בשבת בבוקר בכדי לקרוא השנים מקרא לפני שהולך להתפלל. | |||
=== זמן להשלים === | === זמן להשלים === | ||