31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==המרחק בין האילנות שבשדה== | ==המרחק בין האילנות שבשדה== | ||
===המשנה וטעמה=== | ===המשנה וטעמה=== | ||
ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) אומרת שכדי ששדה תחשב שדה אילן צריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של '''833 ושליש''' אמות מרובעות<ref> לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות ב'''בית סאה''', ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. הגמרא דנה באיזו צורה כל אילן יונק את השטח הזה, ולמסקנה אומרת שהשטח הוא בצורת עיגול שמסביב לאילן, וכל אילן יונק סביבו רדיוס של '''16 ושני שליש אמה''' לכל כיוון | ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) אומרת שכדי ששדה תחשב שדה אילן צריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של '''833 ושליש''' אמות מרובעות<ref> לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות ב'''בית סאה''', ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. הגמרא דנה באיזו צורה כל אילן יונק את השטח הזה, ולמסקנה אומרת שהשטח הוא בצורת עיגול שמסביב לאילן, וכל אילן יונק סביבו רדיוס של '''16 ושני שליש אמה''' לכל כיוון <ref>עפ"י הנוסחא הידועה כיום לחישוב שטח עיגול: <BR/> '''שטח עיגול = פאי x רדיוס x רדיוס''' <BR/> | ||
'''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | '''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | ||
<BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref><BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב'). | <BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref> (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/c/c5/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_1.JPG</ref>). | ||
<BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב'). | |||
===הסתירה במשנה=== | ===הסתירה במשנה=== | ||
לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות<ref>33 ושליש = 2 16x ושני שליש</ref> כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור 4), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ציור 5) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני!<ref>לשון המשנה "וכמה יהא ביניהם (בין האילנות)? רבן גמליאל אומר - כדי שיהא הבקר עובר בכליו" ובגמרא בבבא בתרא פג. נתבאר ש"כדי שיהא הבקר עובר בכליו" הוא ארבע אמות.</ref> | לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות<ref>33 ושליש = 2 16x ושני שליש</ref> כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור 4), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ציור 5) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני!<ref>לשון המשנה "וכמה יהא ביניהם (בין האילנות)? רבן גמליאל אומר - כדי שיהא הבקר עובר בכליו" ובגמרא בבבא בתרא פג. נתבאר ש"כדי שיהא הבקר עובר בכליו" הוא ארבע אמות.</ref> | ||