31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|שביעית א, ג | |שביעית א, ג | ||
|הלכות שמיטה ויובל ג, א - ד}} | |הלכות שמיטה ויובל ג, א - ד}} | ||
בזמן שבית המקדש קיים, בשנה השישית לשמיטה היה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית (הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.). <BR/> בסוגיא זו נדון בתנאים שהביאה המשנה לשדה של אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש אותו עד העצרת (חג שבועות) בשנה השישית לשמיטה. | בזמן שבית המקדש קיים, בשנה השישית לשמיטה היה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית(הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.).<BR/> בימינו מותר לחרוש ולעבוד בשדה עד כניסת השנה השביעית אבל כאשר יבנה במהרה בימינו שוב בית המקדש יחזרו דינים אלו (ערוך השולחן העתיד, זרעים יח, ז). <BR/> בסוגיא זו נדון בתנאים שהביאה המשנה לשדה של אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש אותו עד העצרת (חג שבועות) בשנה השישית לשמיטה. | ||
==המרחק בין האילנות שבשדה== | ==המרחק בין האילנות שבשדה== | ||
===המשנה וטעמה=== | ===המשנה וטעמה=== | ||
ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) אומרת שכדי ששדה תחשב שדה אילן צריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של '''833 ושליש''' אמות מרובעות<ref> לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות ב'''בית סאה''', ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. הגמרא דנה באיזו צורה כל אילן יונק את השטח הזה, ולמסקנה אומרת שהשטח הוא בצורת עיגול שמסביב לאילן, וכל אילן יונק סביבו רדיוס של '''16 ושני שליש אמה''' לכל כיוון (ראה ציור | ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) אומרת שכדי ששדה תחשב שדה אילן צריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של '''833 ושליש''' אמות מרובעות<ref> לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות ב'''בית סאה''', ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. הגמרא דנה באיזו צורה כל אילן יונק את השטח הזה, ולמסקנה אומרת שהשטח הוא בצורת עיגול שמסביב לאילן, וכל אילן יונק סביבו רדיוס של '''16 ושני שליש אמה''' לכל כיוון (ראה ציור).<ref>עפ"י הנוסחא הידועה כיום לחישוב שטח עיגול: <BR/> '''שטח עיגול = פאי x רדיוס x רדיוס''' <BR/> | ||
'''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | '''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | ||
<BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref><BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב'). | <BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref><BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב'). | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ה'''רמב"ם''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב) כותב שצריך שבין באילנות יהיה מרחק כדי שהבקר יכול לעבור בכליו דהיינו ארבע אמות.<BR/><BR/>'''''רדב"ז וספר דבר השמיטה בשיטת הרמב"ם'''''<BR/>ה'''רדב"ז''' (על הרמב"ם שם) וספר '''דבר השמיטה''' (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) סוברים שכיוון שה'''רמב"ם''' לא מזכיר שצריך מרחק מיוחד בין האילנות רק כותב שלא יהיו קרובים זה לזה יותר מארבע אמות, משמע שאין צורך שהאילנות יהיו מפוזרים בבית סאה כדי שינקו מכולו אלא רק צריך שיהיו שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה ושהמרחק ביניהם לא יהיה פחות מארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו. <BR/>ואם קשה לפי הרמב"ם שהרי במקרה זה האילנות לא יונקים מכל הבית סאה, יש לתרץ כדברי ספר '''משנת יעקב''' ו'''ספר ניר''' לעיל בשיטת רש"י, או כדברי ה'''רש"ש''' לעיל בתירוציהם לשיטת רש"י.<BR/> | ה'''רמב"ם''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב) כותב שצריך שבין באילנות יהיה מרחק כדי שהבקר יכול לעבור בכליו דהיינו ארבע אמות.<BR/><BR/>'''''רדב"ז וספר דבר השמיטה בשיטת הרמב"ם'''''<BR/>ה'''רדב"ז''' (על הרמב"ם שם) וספר '''דבר השמיטה''' (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) סוברים שכיוון שה'''רמב"ם''' לא מזכיר שצריך מרחק מיוחד בין האילנות רק כותב שלא יהיו קרובים זה לזה יותר מארבע אמות, משמע שאין צורך שהאילנות יהיו מפוזרים בבית סאה כדי שינקו מכולו אלא רק צריך שיהיו שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה ושהמרחק ביניהם לא יהיה פחות מארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו. <BR/>ואם קשה לפי הרמב"ם שהרי במקרה זה האילנות לא יונקים מכל הבית סאה, יש לתרץ כדברי ספר '''משנת יעקב''' ו'''ספר ניר''' לעיל בשיטת רש"י, או כדברי ה'''רש"ש''' לעיל בתירוציהם לשיטת רש"י.<BR/> | ||
'''''החזון איש בשיטת הרמב"ם'''''<BR/>אבל ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ז) סובר שכמו '''רש"י''' גם לפי ה'''רמב"ם''' צריך שיהיו האילנות עומדים בשווה כמו שמשמע מן הגמרא, וסובר החזו"א שנפלה טעות סופר בדברי הרמב"ם בהלכה ב' (עיין בהערה <ref>ה'''חזו"א''' סובר שאין לגרוס את מה שכתוב בסוף הלכה ב' – "והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו" ויש לגרוס את המילים הללו בהמשך הפרק בהלכה ה' - "היו עשרה אילנות לתוך בית סאה או יתר בין עושין בין אינם עושין חורשין כל בית סאה בשבילן [והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו]" והסביר בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שהמילים הללו מוסבות על מה שכתב הרמב"ם "או יתר" שאם יש אילנות רבים עד שממלאים את כל השדה צריך שהמרחק ביניהם יהיה לפחות ארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו בין כל האילנות שבשדה, וחישב החזו"א שצריך שיהיו 208 אילנות בתוך בית סאה כדי שהמרחק יהיה רק ארבע אמות וגם יינקו כל האילנות מכל הבית סאה, שאם היו פחות אילנות בבית סאה צריך שהמרחק בין האילנות יהיה יותר גדול, וזה כשיטתו גם לפי רש"י</ref>). | '''''החזון איש בשיטת הרמב"ם'''''<BR/>אבל ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ז) סובר שכמו '''רש"י''' גם לפי ה'''רמב"ם''' צריך שיהיו האילנות עומדים בשווה כמו שמשמע מן הגמרא, וסובר החזו"א שנפלה טעות סופר בדברי הרמב"ם בהלכה ב' (עיין בהערה <ref>ה'''חזו"א''' סובר שאין לגרוס את מה שכתוב בסוף הלכה ב' – "והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו" ויש לגרוס את המילים הללו בהמשך הפרק בהלכה ה' - "היו עשרה אילנות לתוך בית סאה או יתר בין עושין בין אינם עושין חורשין כל בית סאה בשבילן [והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו]" והסביר בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שהמילים הללו מוסבות על מה שכתב הרמב"ם "או יתר" שאם יש אילנות רבים עד שממלאים את כל השדה צריך שהמרחק ביניהם יהיה לפחות ארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו בין כל האילנות שבשדה, וחישב החזו"א שצריך שיהיו 208 אילנות בתוך בית סאה כדי שהמרחק יהיה רק ארבע אמות וגם יינקו כל האילנות מכל הבית סאה, שאם היו פחות אילנות בבית סאה צריך שהמרחק בין האילנות יהיה יותר גדול, וזה כשיטתו גם לפי רש"י</ref>). | ||
===סיכום השיטות=== | |||
'''''רש"י'''''<BR/> | |||
לפי '''ספר דבר השמיטה''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין ארבע אמות לבין שלושים ושלוש אמות, וכאשר האילנות במרחק של שלושים ושלוש צריך שיעמדו מפוזרים בשדה בשווה.<BR/>לפי ה'''חזון איש''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה שלושים ושלוש ושיעמדו האילנות מפוזרים בשדה בשווה, אלא אם כן יש עוד אילנות בשדה שאז המרחק מתקטן לפי מספר האילנות שבשדה.<BR/><BR/> | |||
'''''הרמב"ם''''' <BR/> לפי ה'''רדב"ז''' ו'''ספר דבר השמיטה''' צריך רק שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מארבע אמות.<BR/>לפי ה'''חזון איש''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה שלושים ושלוש ושיעמדו האילנות מפוזרים בשדה בשווה, אלא אם כן יש עוד אילנות בשדה שאז המרחק מתקטן לפי מספר האילנות שבשדה. | |||
==שישים מנה== | ==שישים מנה== | ||
===התנאי של המשנה=== | ===התנאי של המשנה=== | ||
ה'''משנה''' (שביעית א, ב – ג) מוסיפה עוד תנאי כדי שיהיה אפשר לחרוש את שדה האילן עד העצרת והוא - שכאשר יש שלושה אילנות בשדה צריך שהאילנות יהיו ראויים לעשות פירות במשקל של שישים מנה. <BR/> | ה'''משנה''' (שביעית א, ב – ג) מוסיפה עוד תנאי כדי שיהיה אפשר לחרוש את שדה האילן עד העצרת והוא - שכאשר יש שלושה אילנות בשדה צריך שהאילנות יהיו ראויים לעשות פירות במשקל של שישים מנה, ואם אינם ראויים אפשר לחרוש סביב האילנות בלבד עד העצרת ושאר כל השדה דינה כשדה לבן שאפשר לחרשה רק עד פסח. <BR/> | ||
הראשונים והאחרונים נסתפקו בדין המשנה - '''האם צריך שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה או שכל אילן יעשה שישים מנה'''? <BR/> | הראשונים והאחרונים נסתפקו בדין המשנה - '''האם צריך שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה או שכל אילן יעשה שישים מנה'''? <BR/> | ||
ה'''תלמוד ירושלמי''' (שביעית א, ג) כותב דברים שקצת קשה להבינם ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנתם, ופירשו פירושים שונים, ובתוך פירושיהם על הירושלמי גם נחלקו בשאלה זו האם צריך שכל אילן יעשה שישים מנה או שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה. | ה'''תלמוד ירושלמי''' (שביעית א, ג) כותב דברים שקצת קשה להבינם ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנתם, ופירשו פירושים שונים, ובתוך פירושיהם על הירושלמי גם נחלקו בשאלה זו האם צריך שכל אילן יעשה שישים מנה או שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה. | ||
| שורה 42: | שורה 47: | ||
'''''כסף משנה'''''<BR/> | '''''כסף משנה'''''<BR/> | ||
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/> | '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/> | ||
ה'''כסף משנה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/> | |||
'''כאשר יש שלושה אילנות''' - צריך ששלושתם יעשו יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה.<BR/> | '''כאשר יש שלושה אילנות''' - צריך ששלושתם יעשו יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה.<BR/> | ||
לפי ה'''כסף משנה''' לא מבואר אם צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה שהוא חלקו משישים מנה '''או''' שהאילנות צריכים רק לעשות יחד שישים מנה ואין הקפדה אם אחד יעשה לדוגמא ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד. <BR/> | לפי ה'''כסף משנה''' לא מבואר אם צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה שהוא חלקו משישים מנה '''או''' שהאילנות צריכים רק לעשות יחד שישים מנה ואין הקפדה אם אחד יעשה לדוגמא ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד. <BR/> | ||
'''כאשר יש מארבעה אילנות עד תשעה''' – צריך עדיין שיעשו האילנות יחד שישים מנה, אבל אפשר שיהיה אחד מהם - 'אינו ראוי לעשות' (לשון הרמב"ם).<BR/>והכוונה ב'אינו ראוי לעשות' תלוי במה הכסף משנה סובר כאשר יש שלושה אילנות, אם סובר שצריך בשלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים - ניתן לפרש ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה - שלא ראוי לעשות עשרים אבל עושה מעט מכל מקום, ואם אמרנו שאין הקפדה כאשר יש שלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים אלא העיקר שכל אחד יעשה מעט - "אינו ראוי לעשות" פירושו, אינו ראוי לעשות כלל.<BR/> | '''כאשר יש מארבעה אילנות עד תשעה''' – צריך עדיין שיעשו האילנות יחד שישים מנה, אבל אפשר שיהיה אחד מהם - 'אינו ראוי לעשות' (לשון הרמב"ם).<BR/>והכוונה ב'אינו ראוי לעשות' תלוי במה הכסף משנה סובר כאשר יש שלושה אילנות, אם סובר שצריך בשלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים - ניתן לפרש ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה - שלא ראוי לעשות עשרים אבל עושה מעט מכל מקום, ואם אמרנו שאין הקפדה כאשר יש שלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים אלא העיקר שכל אחד יעשה מעט - "אינו ראוי לעשות" פירושו, אינו ראוי לעשות כלל.<BR/> | ||
'''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:'''<BR/> | '''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:'''<BR/> | ||
ה'''כסף משנה''' לא מתייחס לדברי ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה | לכאורה לפי '''הכסף משנה''' יש סתירה בין דברי '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאומר שאפשר שיהיה אחד מן האילנות 'אינו ראוי לעשות', ובין דבריו ב'''פירוש המשנה''' שאומר ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות'. ה'''כסף משנה''' לא מתייחס לדברי ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה אבל '''הרב יוסף קפאח''' (שביעית פרק א' הערה 26 בפירוש המשנה הוצאת מוסד הרב קוק) יישב לפי שיטת ה'''כסף משנה''' שמה שכתב '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאפשר שיהיה אחד ש'אינו ראוי לעשות' הוא - שהוא לא עושה את חלקו עשרים מנה מתוך שישים מנה אבל מכל מקום עושה מעט פירות. ומה שכתב בפירוש המשנה ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה שלא יהיה אחד שאינו ראוי לעשות כלל. ולפי '''הרב קפאח''' כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד. | ||
'''הרב יוסף קפאח''' (שביעית פרק א' הערה 26 בפירוש המשנה הוצאת מוסד הרב קוק) | |||
דעת הרמב"ם בפירוש המשנה: | '''''רדב"ז '''''<BR/> | ||
גם ה'''הרדב"ז'''(הלכות שמיטה ויובל ג, ג-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/> | |||
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/> | |||
'''כאשר יש שלושה אילנות''' – צריך ששלושתם יעשו יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה. <BR/> | |||
וכן גם לפי ה'''רדב"ז''' לא מבואר אם כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אחד יעשה עשרים מנה או שרק צריכים לעשות יחד שישים מנה ואין הקפדה אם אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד. <BR/> | |||
'''כאשר יש מארבעה עד תשעה אילנות''' – צריך עדיין שיעשו יחד שישים מנה, אבל אפשר שיהיה אחד מהם 'שאינו ראוי לעשות' דהיינו שאפשר שאחד מהם לא יעשה כלל, העיקר שיעשו יחד שישים מנה.<BR/> | |||
כיוון שלפי ה'''רדב"ז''' 'אינו ראוי לעשות' פירושו לא ראוי לעשות כלום אפשר שלפי דעתו סובר שגם כאשר יש שלושה אילנות אין הקפדה על סכום מסויים אלא רק שיעשו יחד שישים מנה.<BR/> | |||
'''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:''' <BR/> | |||
ה'''רדב"ז''' לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפירוש המשנה וכיוון שסובר ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה לא ראוי לעשות כלום, צריך לעיין איך לתרץ את דברי הרמב"ם עם מה שכתב בפירוש המשנה או שנאמר שחזר בו במשנה תורה לענין שכאשר יש יותר משלושה אילנות שצריך שכולם יעשו, ואפשר שאחד לא יעשה כלל.<BR/><BR/> | |||
מהר"י קורקוס | '''''מהר"י קורקוס'''''<BR/> | ||
דעת הרמב"ם במשנה תורה: | גם '''מהר"י קורקוס''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/> | ||
כאשר יש שלושה אילנות – צריך | '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/> | ||
מארבעה ועד תשעה – צריך שיעשו יחד שישים מנה, ונחשב שדה אילן גם אם יש בהם כאלה שלא עושים כלום. | '''כאשר יש שלושה אילנות''' – צריך שיחד הם יעשו שישים מנה ושכל אחד יעשה קצת אפילו פחות מעשרים ואין הקפדה אם אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד, העיקר שיעשו יחד שישים מנה. ורק אם אחד מהם לא עושה כלום ממש אז זה נחשב שאינו קיים בשדה.<BR/> | ||
דעת הרמב"ם בפירוש המשנה: | '''מארבעה ועד תשעה''' – צריך שיעשו יחד שישים מנה, ונחשב שדה אילן גם אם יש בהם כאלה שלא עושים כלום. <BR/> | ||
מהר"י קורקוס מסכים שמשמע מפירוש הרמב"ם במשנה שגם כאשר יש תשעה צריך שכל אחד יעשה משהו, אבל אומר שהעיקר כפי שכתב הרמב"ם בחיבורו שאפשר שיהיו כאלה שלא עושים כלום. | '''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:''' <BR/> | ||
'''מהר"י קורקוס''' מסכים שמשמע מפירוש הרמב"ם במשנה שגם כאשר יש תשעה צריך שכל אחד יעשה משהו, אבל אומר שהעיקר כפי שכתב הרמב"ם בחיבורו שאפשר שיהיו כאלה שלא עושים כלום.<BR/><BR/> | |||
חזון איש | '''''חזון איש'''''<BR/> | ||
דעת הרמב"ם במשנה תורה: | '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/> | ||
חזון איש (זרעים שביעית יז,ז) חולק על כל המפרשים בדעת הרמב"ם במשנה תורה בשני דברים: | '''חזון איש''' (זרעים שביעית יז,ז) חולק על כל המפרשים בדעת הרמב"ם במשנה תורה בשני דברים:<BR/> | ||
א. | א. ה'''חזון איש''' סובר שאין הבדל לפי הרמב"ם בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר משלושה אילנות, שבין כך ובין כך צריך שכל האילנות יעשו פירות.<BR/> | ||
ב. | ב. צריך שהאילנות שבשדה יעשו שישים מנה כל אחד ולא רק שיעשו יחד. וגם כאשר יש יותר משלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה שישים מנה מפני שכל אילן נחשב שהוא תופס לעצמו שטח של השדה וברגע שהאילן לא עושה שישים מנה השטח שבו הוא נמצא לא חשוב חלק משדה האילן, והשדה כבר איננה בית סאה.<BR/> | ||
וגם כאשר יש יותר משלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה שישים מנה מפני שכל אילן נחשב שהוא תופס לעצמו שטח של השדה וברגע שהאילן לא עושה שישים מנה השטח שבו הוא נמצא לא חשוב חלק משדה האילן, והשדה כבר איננה בית סאה. לדוגמא אם בשדה של בית סאה יש חמישה אילנות, כל השדה מתחלקת לחמישה חלקים שווים שבכל שטח עומד אילן אחר שהרי לפי | לדוגמא - אם בשדה של בית סאה יש חמישה אילנות, כל השדה מתחלקת לחמישה חלקים שווים שבכל שטח עומד אילן אחר שהרי לפי החזון איש (בסוגיא הראשונה - המרחק בין האילנות בשדה) צריך שהאילנות יעמדו בשווה, ואם אחד האילנות לא עושה שישים מנה השטח שבו נמצא האילן נחשב כמסולק מהבית סאה, ונמצא שאין כאן כבר בית סאה כי חמישית מהבית סאה לא נחשב. לכן לפי הרמב"ם אפילו אם יש בשדה שמונה אילנות שעושים ואחד שאינו עושה השדה אינה חשובה בית סאה. <BR/> | ||
ומה | ומה שכותב הרמב"ם שאפשר שיהיה אילן אחד ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה, שכאשר יש אילן אחד בשדה שאינו עושה שישים מנה אבל יש עוד אילנות - משלושה עד תשעה אילנות בשדה שהם מפוזרים על פני כל השדה בשווה ויונקים מכולה - רואים את האילן הזה כמי שאינו ולא פוסל את השדה אע"פ שאינו ראוי לעשות שישים מנה. אבל אם שאר האילנות בשדה אינם מפוזרים על פני כל השדה ואינם יונקים מכל השדה, אין לשדה דין שדה אילן. ואפילו אם יש תשעה אילנות בנוסף לאותו אחד שאינו עושה שישים מנה ונמצא שהם עשרה אילנות בבית סאה רק שהאילנות לא פרוסים על פני כל השדה - אין חורשים להם כל אחד אלא כדי צרכן, שמה שנאמר (במשנה שביעית א, ד) שאם היו עשרה אילנות לא צריך שיעשו כל אחד שישים מנה לא נאמר אלא כאשר עשרת האילנות מפוזרים על פני כל השדה, אבל אם לא – אין חורשים להם אלא כדי צרכן.<BR/> | ||
דעת הרמב"ם בפירוש המשנה: | '''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:'''<BR/> | ||
ה'''חזון איש''' כותב שדברי הרמב"ם בפירוש המשנה לא מוכרעים, וכוונתו - שיש אפשרות להבין בפירוש המשנה שצריך שכל אחד יעשה שישים מנה. ובספר שערי אמונה (שביעית א, ד) כתב שלפי ה'''חזון איש''' יש לומר שחזר בו הרמב"ם במשנה תורה ממה שכתב בפירוש המשנה, או שיש לומר שמה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה - "ומתקבץ מפירותיהן ככר של ששים מנה" הכוונה שמתקבץ מכל אחד ככר של שישים מנה. | |||
הראב"ד | ===הראב"ד=== | ||
ה'''ראב"ד''' (בהשגות, הלכות שמיטה ג, ד) סובר שכל האילנות יחד צריכים לעשות שישים מנה, וכל אחד צריך לעשות חלקו משישים מנה דהיינו שכל אחד משלושת האילנות יעשה בעצמו עשרים מנה לפחות, ואם יש יותר משלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה את הכמות שמתחלקת ביניהם כדי שיהיה שישים מנה בין כולם, לדוגמא - אם יש חמש אילנות צריך שכל אילן יהיה ראוי לעשות שתים עשרה מנה שהוא חלקו משישים מנה.<BR/> וכן '''הגר"א''' (בשנות אליהו משנה ב' ו- ד') פירש כראב"ד. | |||
===סיכום השיטות=== | |||
'''''ר"ש משאנץ''''' <BR/> | |||
לפי ה'''חזון איש''' - צריך שכל אילן יעשה שישים מנה בין שיש שלושה ובין שיש יותר.<BR/> לפי '''מהר"י קורקוס''' - כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אחד יעשה שישים מנה, וכאשר יש יותר אילנות צריך ששלושה יעשו שישים מנה וכל השאר לא.<BR/><BR/> | |||
'''''הרמב"ם'''''<BR/> | |||
ה'''כסף משנה''', '''רדב"ז''' ו'''מהרי קורקוס''' סוברים שלפי '''הרמב"ם''' לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה.<BR/> | |||
'''הרב קפאח''' לפי ה'''כסף משנה''' סובר שכאשר יש שלושה אילנות צריך שיעשו כל אחד עשרים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד, ו'''מהרי קורקוס''' ו'''רדב"ז''' סוברים שאפשר שיתחלק כך.<BR/> | |||
אבל ה'''חזון איש''' סובר שלפי '''הרמב"ם''' צריך שכל אילן בנפרד יעשה שישים מנה בין כאשר יש שלושה אילנות בשדה ובין כאשר יש יותר וכשיטת ה'''ר"ש משאנץ'''.<BR/><BR/> | |||
'''''הראב"ד'''''<BR/>לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה, וכן צריך שכל אילן יעשה חלקו מן השישים מנה בשווה בין כאשר יש שלושה אילנות ובין כאשר יש יותר.<BR/><BR/> | |||