31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===התנאי של המשנה=== | ===התנאי של המשנה=== | ||
ה'''משנה''' (שביעית א, ב – ג) מוסיפה עוד תנאי כדי שיהיה אפשר לחרוש את שדה האילן עד העצרת והוא - שכאשר יש שלושה אילנות בשדה צריך שהאילנות יהיו ראויים לעשות פירות במשקל של שישים מנה. <BR/> | ה'''משנה''' (שביעית א, ב – ג) מוסיפה עוד תנאי כדי שיהיה אפשר לחרוש את שדה האילן עד העצרת והוא - שכאשר יש שלושה אילנות בשדה צריך שהאילנות יהיו ראויים לעשות פירות במשקל של שישים מנה. <BR/> | ||
הראשונים והאחרונים נסתפקו בדין המשנה - '''האם צריך שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה או שכל אילן יעשה שישים מנה'''? | הראשונים והאחרונים נסתפקו בדין המשנה - '''האם צריך שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה או שכל אילן יעשה שישים מנה'''? <BR/> | ||
ה'''תלמוד ירושלמי''' (שביעית א, ג) כותב דברים שקצת קשה להבינם ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנתם, ופירשו פירושים שונים, ובתוך פירושיהם על הירושלמי גם נחלקו בשאלה זו האם צריך שכל אילן יעשה שישים מנה או שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה. | ה'''תלמוד ירושלמי''' (שביעית א, ג) כותב דברים שקצת קשה להבינם ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנתם, ופירשו פירושים שונים, ובתוך פירושיהם על הירושלמי גם נחלקו בשאלה זו האם צריך שכל אילן יעשה שישים מנה או שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===הרמב"ם=== | ===הרמב"ם=== | ||
בשיטת | בשיטת ה'''רמב"ם''' נחלקו האחרונים מה סובר ואיך מסביר את הירושלמי.<BR/> | ||
בפירוש המשנה משמע | מ'''הרמב"ם בפירוש המשנה''' משמע כמעט בבירור שמספיק שיתקבצו מכל האילנות יחד שישים מנה ולא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, ומ'''הרמב"ם במשנה תורה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) ניתן להבין את שתי האפשרויות.<BR/> | ||
המפרשים של הרמב"ם במשנה תורה | המפרשים של הרמב"ם במשנה תורה - '''כסף משנה''', '''רדב"ז''' ו'''מהר"י קורקוס''' - מבינים שלפי הרמב"ם יש הבדל בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות: כאשר יש שלושה אילנות צריך שיהיו ראויים כל אחד לעשות שישים מנה, וכאשר יש יותר משלושה אילנות לא צריך שיהיו ראויים לעשות שישים מנה. <BR/> | ||
יש דעות שראו להסביר את שיטת הרמב"ם במשנה תורה בתיאום לפירוש המשנה ויש שלא חשו לכך. נרחיב כאן על הדעות השונות לגבי שיטת הרמב"ם במשנה תורה ובפירוש המשנה: | יש דעות שראו להסביר את שיטת הרמב"ם במשנה תורה בתיאום לפירוש המשנה ויש שלא חשו לכך. נרחיב כאן על הדעות השונות לגבי שיטת הרמב"ם במשנה תורה ובפירוש המשנה:<BR/> | ||
כסף משנה | '''''כסף משנה'''''<BR/> | ||
דעת הרמב"ם במשנה תורה: | '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/> | ||
כאשר יש שלושה אילנות - צריך ששלושתם יעשו יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה. | '''כאשר יש שלושה אילנות''' - צריך ששלושתם יעשו יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה.<BR/> | ||
לא מבואר | לפי ה'''כסף משנה''' לא מבואר אם צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה או שהאילנות צריכים רק לעשות יחד שישים מנה ואין הקפדה אם אחד יעשה לדוגמא ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד. <BR/> | ||
כאשר יש מארבעה אילנות עד תשעה – צריך עדיין שיעשו יחד שישים מנה, אבל אפשר שיהיה אחד מהם - לא ראוי לעשות. והכוונה במה שאמרנו שהוא 'לא ראוי לעשות' תלוי במה שהסברנו כאשר יש שלושה אילנות, אם הסברנו שצריך בשלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים ניתן לפרש ש"אינו ראוי לעשות" הכוונה שלא ראוי לעשות עשרים, ואם אין הקפדה כאשר יש שלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים - "אינו ראוי לעשות" פירושו, אינו ראוי לעשות כלל. | '''כאשר יש מארבעה אילנות עד תשעה''' – צריך עדיין שיעשו האילנות יחד שישים מנה, אבל אפשר שיהיה אחד מהם - לא ראוי לעשות. והכוונה במה שאמרנו שהוא 'לא ראוי לעשות' תלוי במה שהסברנו כאשר יש שלושה אילנות, אם הסברנו שצריך בשלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים ניתן לפרש ש"אינו ראוי לעשות" הכוונה שלא ראוי לעשות עשרים, ואם אין הקפדה כאשר יש שלושה אילנות שכל אחד יעשה עשרים - "אינו ראוי לעשות" פירושו, אינו ראוי לעשות כלל. | ||
דעת הרמב"ם בפירוש המשנה: | דעת הרמב"ם בפירוש המשנה: | ||
הכסף משנה לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפירוש המשנה. | הכסף משנה לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפירוש המשנה. | ||