31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ה'''תלמוד ירושלמי''' (שביעית א, ג) כותב דברים שקצת קשה להבינם ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנתם, ופירשו פירושים שונים, ובתוך פירושיהם על הירושלמי גם נחלקו בשאלה זו האם צריך שכל אילן יעשה שישים מנה או שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה. | ה'''תלמוד ירושלמי''' (שביעית א, ג) כותב דברים שקצת קשה להבינם ונתקשו הראשונים והאחרונים בהבנתם, ופירשו פירושים שונים, ובתוך פירושיהם על הירושלמי גם נחלקו בשאלה זו האם צריך שכל אילן יעשה שישים מנה או שכל האילנות יעשו יחד שישים מנה. | ||
==הר"ש משאנץ== | ===הר"ש משאנץ=== | ||
ה'''ר"ש משאנץ''' (במשנה ד' ד"ה אחד עושה ככר דבילה) סובר שצריך שכל אילן משלושת האילנות יעשה שישים מנה, וכן אם יש ארבע אילנות צריך שכל אחד יעשה שישים מנה וכן עד תשעה אילנות צריך שכל אחד מהאילנות יעשה שישים מנה. | ה'''ר"ש משאנץ''' (במשנה ד' ד"ה אחד עושה ככר דבילה) סובר שצריך שכל אילן משלושת האילנות יעשה שישים מנה, וכן אם יש ארבע אילנות צריך שכל אחד יעשה שישים מנה וכן עד תשעה אילנות צריך שכל אחד מהאילנות יעשה שישים מנה.<BR/> | ||
על ה'''ר"ש משאנץ''' הקשה '''תוספות יום טוב''' (משנה ד' ד"ה עד שיהיו) - אם לשדה שיש לה רק | על ה'''ר"ש משאנץ''' הקשה '''תוספות יום טוב''' (משנה ד' ד"ה עד שיהיו) - אם לשדה שיש לה רק שלושה אילנות מספיק ששלושת האילנות יעשו שישים מנה כל אחד, כאשר יש יותר אילנות בשדה ק"ו שיספיק ששלושה אילנות יעשו שישים מנה בשביל להחשיב את השדה שדה אילן, וכל השאר יוכלו לעשות פחות ולא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה! <BR/> | ||
'''מהר"י קורקוס''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ד) פירש בדעת ה'''ר"ש''' שבאמת כאשר יש יותר | '''מהר"י קורקוס''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ד) פירש בדעת ה'''ר"ש''' שבאמת כאשר יש יותר משלושה אילנות לא צריך שכל האילנות יעשו שישים מנה כל אחד, אלא מספיק ששלושה אילנות יעשו כל אחד שישים מנה, ושאר האילנות יכולים לעשות פחות. הסבר זה מעט דחוק בלשונו של הר"ש שכתב – "וכן ד' וה' עד תשעה אם כל אחד ואחד עושה ככר דבילה חורשין כל הבית סאה" ומשמע בפשט דברי הר"ש שצריך שכל אילן יעשה שישים מנה. <BR/> | ||
ו'''חזון איש''' (זרעים, שביעית יז,ה) פירש את דעת ה'''ר"ש''' על פי שיטתו לעיל, שצריך שהאילנות יעמדו בשווה בבית סאה כדי שינקו מכל הבית סאה, וברגע שיש כמה אילנות בשדה אחת של בית סאה, כל אילן תופס לעצמו שטח של השדה שממנו הוא יונק וברגע שהאילן לא עושה שישים מנה השטח שבו הוא נמצא לא חשוב חלק משדה האילן מפני שאין ממנו יניקה, ואם כן השדה כבר איננה בית סאה. לדוגמא אם בשדה של בית סאה יש חמישה אילנות, כל השדה מתחלקת לחמישה חלקים שווים שבכל שטח עומד אילן אחר, ואם אחד האילנות לא עושה שישים מנה השטח שלו מסולק מבית סאה, ונמצא שאין כאן כבר בית סאה כי חמישית מהבית סאה לא נחשב. לכן לפי | ו'''חזון איש''' (זרעים, שביעית יז,ה) פירש את דעת ה'''ר"ש''' על פי שיטתו לעיל בשיטת '''רש"י''' וה'''רמב"ם''', שצריך שהאילנות יעמדו בשווה בבית סאה כדי שינקו מכל הבית סאה, וברגע שיש כמה אילנות בשדה אחת של בית סאה, כל אילן תופס לעצמו שטח של השדה שממנו הוא יונק וברגע שהאילן לא עושה שישים מנה השטח שבו הוא נמצא לא חשוב חלק משדה האילן מפני שאין ממנו מספיק יניקה, ואם כן השדה כבר איננה בית סאה. לדוגמא אם בשדה של בית סאה יש חמישה אילנות, כל השדה מתחלקת לחמישה חלקים שווים שבכל שטח עומד אילן אחר, ואם אחד האילנות לא עושה שישים מנה השטח שלו מסולק מבית סאה, ונמצא שאין כאן כבר בית סאה כי חמישית מהבית סאה לא נחשב. לכן לפי ה'''ר"ש''' אפילו אם יש בשדה תשעה אילנות ששמונה מהם עושים שישים מנה ואחד שאינו עושה - השדה אינה חשובה בית סאה. | ||
הרמב"ם | ===הרמב"ם=== | ||
בשיטת הרמב"ם נחלקו האחרונים מה סובר ואיך מסביר את הירושלמי. | בשיטת הרמב"ם נחלקו האחרונים מה סובר ואיך מסביר את הירושלמי. | ||
בפירוש המשנה משמע מדברי הרמב"ם שצריך שיתקבץ מכל האילנות יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה אבל מכל מקום צריך שכולם יעשו פירות ולא יהיה אילן ש'אינו ראוי לעשות' (ענין 'אינו ראוי לעשות' יתבאר בהמשך), ובחיבורו (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) ניתן להבין את שתי האפשרויות. | בפירוש המשנה משמע מדברי הרמב"ם שצריך שיתקבץ מכל האילנות יחד שישים מנה ולא שכל אחד יעשה שישים מנה אבל מכל מקום צריך שכולם יעשו פירות ולא יהיה אילן ש'אינו ראוי לעשות' (ענין 'אינו ראוי לעשות' יתבאר בהמשך), ובחיבורו (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) ניתן להבין את שתי האפשרויות. | ||