31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==המרחק בין האילנות שבשדה== | ==המרחק בין האילנות שבשדה== | ||
===המשנה וטעמה=== | ===המשנה וטעמה=== | ||
בזמן שבית המקדש קיים בשנה | בזמן שבית המקדש קיים, בשנה השישית לשמיטה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית (הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.). <BR/>ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) אומרת שכדי ששדה תחשב שדה אילן צריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של '''833 ושליש''' אמות מרובעות<ref> לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות ב'''בית סאה''', ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. הגמרא דנה באיזו צורה כל אילן יונק את השטח הזה, ולמסקנה אומרת שהשטח הוא בצורת עיגול שמסביב לאילן, וכל אילן יונק סביבו רדיוס של '''16 ושני שליש אמה''' לכל כיוון (ראה ציור 1).<ref>עפ"י הנוסחא הידועה כיום לחישוב שטח עיגול: <BR/> '''שטח עיגול = פאי x רדיוס x רדיוס''' <BR/> | ||
'''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | '''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | ||
<BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref><BR/> | <BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref><BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב'). | ||
===הסתירה במשנה=== | ===הסתירה במשנה=== | ||
לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות<ref>33 ושליש = 2 16x ושני שליש</ref> כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור 4), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ציור 5) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני! | לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות<ref>33 ושליש = 2 16x ושני שליש</ref> כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור 4), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ציור 5) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני!<ref>לשון המשנה "כדי שיהא הבקר עובר בכליו" ובגמרא בבבא בתרא פג. נתבאר ששטח זה הוא ארבע אמות.</ref> | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
'''רש"י''' (בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שצריך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה כמו שמשמע מן הגמרא. | '''רש"י''' (בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שצריך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה כמו שמשמע מן הגמרא. | ||
<BR/>'''''שיטת דבר השמיטה ברש"י''''' | |||
<BR/>ב'''ספר דבר השמיטה'''<ref>ספר חידושים וביאורים על מסכת שביעית על סדר המשנה לרב מאיר סירוביץ זצ"ל</ref> (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) הסביר שלפי '''רש"י''' לא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה דווקא 33 ושליש אמה, אלא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין 33 ושליש אמות ל – 4 אמות, 33 ושליש אמות כמפורש בגמרא בבבא בתרא ו - 4 אמות כמו שמפורש במשנה ה'. ותירץ שמה שכתב '''רש"י''' שצריך שיהיו האילנות מפוזרים בבית סאה בשווה אין הכוונה שאם המרחק בין כל אחד הוא פחות מ – 33 ושליש אין חורשים אלא לצרכם שהרי כתוב במפורש במשנה ה' שאפשר שיהיה המרחק ביניהם רק 4 אמות, אלא הכוונה שאם הם נמצאים בשיעור המקסימלי שאפשר שיהיה בין כל אחד, דהיינו 33 ושליש - צריך שיעמדו בשווה בתוך הבית סאה באופן שינקו מכל השדה. | <BR/>ב'''ספר דבר השמיטה'''<ref>ספר חידושים וביאורים על מסכת שביעית על סדר המשנה לרב מאיר סירוביץ זצ"ל</ref> (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) הסביר שלפי '''רש"י''' לא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה דווקא 33 ושליש אמה, אלא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין 33 ושליש אמות ל – 4 אמות, 33 ושליש אמות כמפורש בגמרא בבבא בתרא ו - 4 אמות כמו שמפורש במשנה ה'. ותירץ שמה שכתב '''רש"י''' שצריך שיהיו האילנות מפוזרים בבית סאה בשווה אין הכוונה שאם המרחק בין כל אחד הוא פחות מ – 33 ושליש אין חורשים אלא לצרכם שהרי כתוב במפורש במשנה ה' שאפשר שיהיה המרחק ביניהם רק 4 אמות, אלא הכוונה שאם הם נמצאים בשיעור המקסימלי שאפשר שיהיה בין כל אחד, דהיינו 33 ושליש - צריך שיעמדו בשווה בתוך הבית סאה באופן שינקו מכל השדה. | ||
<BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר'''<ref>פירוש על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי לרב מאיר מארים זצ"ל</ref> (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב'''<ref>ספר עיונים בסוגיות על סדר הרמב"ם לרב יעקב ניסן רוזנטל</ref> (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת<ref>ספר ניר וספר משנת יעקב מביאים סברה זאת בתוך הסוגיות שבירושלמי, ואחרי מה שכתב דבר השמיטה על דעת רש"י כנראה שיש לתרץ את שיטת רש"י על ידי סברה זו.</ref>. וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה. | <BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר'''<ref>פירוש על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי לרב מאיר מארים זצ"ל</ref> (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב'''<ref>ספר עיונים בסוגיות על סדר הרמב"ם לרב יעקב ניסן רוזנטל</ref> (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת<ref>ספר ניר וספר משנת יעקב מביאים סברה זאת בתוך הסוגיות שבירושלמי, ואחרי מה שכתב דבר השמיטה על דעת רש"י כנראה שיש לתרץ את שיטת רש"י על ידי סברה זו.</ref>. וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה. | ||