31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
<BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר'''<ref>פירוש על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי לרב מאיר מארים זצ"ל</ref> (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב'''<ref>ספר עיונים בסוגיות על סדר הרמב"ם לרב יעקב ניסן רוזנטל</ref> (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת<ref>ספר ניר וספר משנת יעקב מביאים סברה זאת בתוך הסוגיות שבירושלמי, ואחרי מה שכתב דבר השמיטה על דעת רש"י כנראה שיש לתרץ את שיטת רש"י על ידי סברה זו.</ref>. וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה. | <BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר'''<ref>פירוש על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי לרב מאיר מארים זצ"ל</ref> (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב'''<ref>ספר עיונים בסוגיות על סדר הרמב"ם לרב יעקב ניסן רוזנטל</ref> (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת<ref>ספר ניר וספר משנת יעקב מביאים סברה זאת בתוך הסוגיות שבירושלמי, ואחרי מה שכתב דבר השמיטה על דעת רש"י כנראה שיש לתרץ את שיטת רש"י על ידי סברה זו.</ref>. וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה. | ||
<BR/> '''''חזון איש בשיטת רש"י''''' | <BR/> '''''חזון איש בשיטת רש"י''''' | ||
<BR/>אבל ה'''חזון איש'' (זרעים יז, ד) לא הסכים לשיטת '''דבר השמיטה''' וכתב שכאשר יש שלושה אילנות תמיד צריך שהאילנות יהיו מפוזרים על פני כל השדה בשווה ויהיה מרחק של 33 ושליש אמות בין אילן לחבירו לא יותר ולא פחות<ref>לא יותר – שאם כן יש רווחים בין האילנות שיניקת האילנות לא מגיעה אליהם ונמצא כל אילן כאילן הגודל יחידי ולא בתוך שדה אילנות. <BR/>ולא פחות - שאם כן אין הם יונקים מבית סאה אלא יונקים משדה שהיא פחות מבית סאה שלא התירו חכמים אלא כאשר יש בית סאה שלם שיונקים מכולו, אלא אם כן יש עוד אילנות בבית סאה שאז אפשר שתתחלק הבית סאה בהפרשים קטנים יותר בין אילן לאילן כל עוד האילנות יונקים מכל השדה ואין מקום בבית סאה שאין בו יניקה.</ref> כמו שמשמע מן הגמרא וכפשט דברי רש"י . | <BR/>אבל ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ד) לא הסכים לשיטת '''דבר השמיטה''' וכתב שכאשר יש שלושה אילנות תמיד צריך שהאילנות יהיו מפוזרים על פני כל השדה בשווה ויהיה מרחק של 33 ושליש אמות בין אילן לחבירו לא יותר ולא פחות<ref>לא יותר – שאם כן יש רווחים בין האילנות שיניקת האילנות לא מגיעה אליהם ונמצא כל אילן כאילן הגודל יחידי ולא בתוך שדה אילנות. <BR/>ולא פחות - שאם כן אין הם יונקים מבית סאה אלא יונקים משדה שהיא פחות מבית סאה שלא התירו חכמים אלא כאשר יש בית סאה שלם שיונקים מכולו, אלא אם כן יש עוד אילנות בבית סאה שאז אפשר שתתחלק הבית סאה בהפרשים קטנים יותר בין אילן לאילן כל עוד האילנות יונקים מכל השדה ואין מקום בבית סאה שאין בו יניקה.</ref> כמו שמשמע מן הגמרא וכפשט דברי רש"י . | ||
<BR/>ועל פי החזו"א ביאר הרב חיים קנייבסקי בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שמה שכתוב במשנה ה' – שאפשר שהמרחק בין האילנות יהיה 4 אמות - מדובר במקרה שיש כמות גדולה מאוד של אילנות בשדה - '''208 אילנות'''<ref>כיוון שאנחנו אומרים שהמרחק בין האילנות הוא 4 אמות, אם כן הקוטר של העיגול שסביב כל אילן הוא 4, והרדיוס של כל עיגול - 2 אמות לכל כיוון של האילן. <BR/>חישוב השטח של היניקה שסביב כל אילן: <BR/>'''שטח העיגול = 3 2x2x''' >> | <BR/>ועל פי החזו"א ביאר הרב חיים קנייבסקי בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שמה שכתוב במשנה ה' – שאפשר שהמרחק בין האילנות יהיה 4 אמות - מדובר במקרה שיש כמות גדולה מאוד של אילנות בשדה - '''208 אילנות'''<ref>כיוון שאנחנו אומרים שהמרחק בין האילנות הוא 4 אמות, אם כן הקוטר של העיגול שסביב כל אילן הוא 4, והרדיוס של כל עיגול - 2 אמות לכל כיוון של האילן. <BR/>חישוב השטח של היניקה שסביב כל אילן: <BR/>'''שטח העיגול = 3 2x2x''' >> | ||
<BR/>'''שטח העיגול = 12'''. <BR/>שטח בית סאה הוא 2500 אמה מרובעות >><BR/> '''208 ושליש = 2500:12''' . <BR/>אם כן יש 208 אילנות בשדה.</ref> , וכאשר יש כמות כזו של אילנות - כאשר הם במרחק 4 אמות אחד מהשני הם יונקים מכל הבית סאה, אבל אם יש פחות מ- 208 אילנות אם הם יהיו במרחק של 4 אמות אחד מהשני הם לא יינקו מכל הבית סאה . ורבן גמליאל במשנה בא לומר שבמקרה שיש 208 אילנות בשדה צריך לשמור שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מ- 4 אמות שאם יהיו פחות מ- 4 אמות שהוא רוחב של צמד הבקר והמחרישה - אי אפשר יהיה לחרוש בין האילנות, ואם אי אפשר לחרוש בין האילנות הם נחשבים כמי שאינם כיוון שבסופו של דבר יעקרו אותם (על פי פירוש רבי עובדיה ברטנורא למשנה ה') ונמצא שאין יניקה מכל הבית סאה. והשאלה של המשנה עפ"י זה תתפרש כך – וכמה המרחק הכי קטן שיכול להיות בין האילנות בשדה? "רבן גמליאל אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו". | <BR/>'''שטח העיגול = 12'''. <BR/>שטח בית סאה הוא 2500 אמה מרובעות >><BR/> '''208 ושליש = 2500:12''' . <BR/>אם כן יש 208 אילנות בשדה.</ref> , וכאשר יש כמות כזו של אילנות - כאשר הם במרחק 4 אמות אחד מהשני הם יונקים מכל הבית סאה, אבל אם יש פחות מ- 208 אילנות אם הם יהיו במרחק של 4 אמות אחד מהשני הם לא יינקו מכל הבית סאה . ורבן גמליאל במשנה בא לומר שבמקרה שיש 208 אילנות בשדה צריך לשמור שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מ- 4 אמות שאם יהיו פחות מ- 4 אמות שהוא רוחב של צמד הבקר והמחרישה - אי אפשר יהיה לחרוש בין האילנות, ואם אי אפשר לחרוש בין האילנות הם נחשבים כמי שאינם כיוון שבסופו של דבר יעקרו אותם (על פי פירוש רבי עובדיה ברטנורא למשנה ה') ונמצא שאין יניקה מכל הבית סאה. והשאלה של המשנה עפ"י זה תתפרש כך – וכמה המרחק הכי קטן שיכול להיות בין האילנות בשדה? "רבן גמליאל אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו". | ||
החזו"א מעיר שאם יש בשדה יותר משלוש אילנות עדיין צריך שהאילנות יעמדו במרחקים שווים אחד מהשני, ולא יהיו מפוזרים באופן לא שווה בשדה אע"פ שבצורה זו כל הבית סאה תכוסה בעיגולים של 16 ושני שליש אמה של יניקה סביב האילנות ולכאורה תהיה יניקה מכל הבית סאה (ציור 6), כיוון שסובר החזו"א שכאשר האילנות עומדים זה בסמוך לזה, לדוגמא, במרחק של 8 אמות אחד מהשני - 4 אמות לכל אילן, גם לצד השני יינקו האילנות רק 4 אמות ולא 16 ושני שליש אמה, וממילא נמצא שאין יניקה מכל הבית סאה . החזו"א מביא לכך דוגמא שאם יש תשעה אילנות צריך שיהיו מפוזרים בשווה על פני השדה והמרחק ביניהם יהיה 19 ושליש. | החזו"א מעיר שאם יש בשדה יותר משלוש אילנות עדיין צריך שהאילנות יעמדו במרחקים שווים אחד מהשני, ולא יהיו מפוזרים באופן לא שווה בשדה אע"פ שבצורה זו כל הבית סאה תכוסה בעיגולים של 16 ושני שליש אמה של יניקה סביב האילנות ולכאורה תהיה יניקה מכל הבית סאה (ציור 6), כיוון שסובר החזו"א שכאשר האילנות עומדים זה בסמוך לזה, לדוגמא, במרחק של 8 אמות אחד מהשני - 4 אמות לכל אילן, גם לצד השני יינקו האילנות רק 4 אמות ולא 16 ושני שליש אמה, וממילא נמצא שאין יניקה מכל הבית סאה . החזו"א מביא לכך דוגמא שאם יש תשעה אילנות צריך שיהיו מפוזרים בשווה על פני השדה והמרחק ביניהם יהיה 19 ושליש. | ||