31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"
אין תקציר עריכה
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
גלעד אליחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|שביעית א, ג | |שביעית א, ג | ||
|הלכות שמיטה ויובל ג, א - ד}} | |הלכות שמיטה ויובל ג, א - ד}} | ||
התנאים לשדה אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש | התנאים לשדה של אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש אותו עד העצרת (חג שבועות) בשנה השישית לשמיטה. | ||
== | ==המרחק בין האילנות שבשדה== | ||
בשנה שלפני שנת השמיטה | ===המשנה וטעמה=== | ||
בזמן שבית המקדש קיים בשנה שלפני שנת השמיטה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית (הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.). <BR/>ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) אומרת שכדי ששדה תחשב שדה אילן צריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של '''833 ושליש''' אמות מרובעות<ref> לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות בבית סאה, ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. למסקנה '''הגמרא''' אומרת שאת השטח של יניקת האילן מחשבים בעיגול סביב האילן ויוצא שהשטח שהאילן יונק לכל כיוון הוא '''16 ושני שליש אמה''' (ראה ציור 1).<ref>עפ"י הנוסחא הידועה כיום לחישוב שטח עיגול: <BR/> '''שטח עיגול = פאי x רדיוס x רדיוס''' <BR/> | |||
'''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | '''833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס''' (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >> <BR/>'''16 ושני שליש = רדיוס'''. | ||
<BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref> | <BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref><BR/>יוצא מ'''הגמרא''' שהטעם של '''המשנה''' שצריך שלוש אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן ואפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב'). | ||
<BR/> | ===הסתירה במשנה=== | ||
לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור 4), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ציור 5) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני! | |||
===שיטת רש"י=== | |||
'''רש"י''' (בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שצריך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה כמו שמשמע מן הגמרא. | |||
אבל | <BR/><BR/>'''''שיטת דבר השמיטה ברש"י''''' | ||
<BR/>ב'''ספר דבר השמיטה''' (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) הסביר שלפי '''רש"י''' לא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה דווקא 33 ושליש אמה, אלא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין 33 ושליש אמות ל – 4 אמות, 33 ושליש אמות כמפורש בגמרא בבבא בתרא ו - 4 אמות כמו שמפורש במשנה ה'. ותירץ שמה שכתב '''רש"י''' שצריך שיהיו האילנות מפוזרים בבית סאה בשווה אין הכוונה שאם המרחק בין כל אחד הוא פחות מ – 33 ושליש אין חורשים אלא לצרכם שהרי כתוב במפורש במשנה ה' שאפשר שיהיה המרחק ביניהם רק 4 אמות, אלא הכוונה שאם הם נמצאים בשיעור המקסימלי שאפשר שיהיה בין כל אחד, דהיינו 33 ושליש - צריך שיעמדו בשווה בתוך הבית סאה באופן שינקו מכל השדה. | |||
<BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר''' (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב''' (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת . וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה. | |||
חזו"א בשיטת רש"י | |||
אבל החזו"א (זרעים יז, ד) לא הסכים לשיטת ספר דבר השמיטה וסובר שכאשר יש שלושה אילנות תמיד צריך שהאילנות יהיו מפוזרים על פני כל השדה בשווה ויהיה מרחק של 33 ושליש אמות בין אילן לחבירו לא יותר ולא פחות כמו שמשמע מן הגמרא וכפשט דברי רש"י . | |||
ועל פי החזו"א ביאר הרב חיים קנייבסקי בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שמה שכתוב במשנה ה' – שאפשר שהמרחק בין האילנות יהיה 4 אמות - מדובר במקרה שיש כמות גדולה מאוד של אילנות בשדה - 208 אילנות , וכאשר יש כמות כזו של אילנות - כאשר הם במרחק 4 אמות אחד מהשני הם יונקים מכל הבית סאה, אבל אם יש פחות מ- 208 אילנות אם הם יהיו במרחק של 4 אמות אחד מהשני הם לא יינקו מכל הבית סאה . ורבן גמליאל במשנה בא לומר שבמקרה שיש 208 אילנות בשדה צריך לשמור שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מ- 4 אמות שאם יהיו פחות מ- 4 אמות שהוא רוחב של צמד הבקר והמחרישה - אי אפשר יהיה לחרוש בין האילנות, ואם אי אפשר לחרוש בין האילנות הם נחשבים כמי שאינם כיוון שבסופו של דבר יעקרו אותם (על פי פירוש רבי עובדיה ברטנורא למשנה ה') ונמצא שאין יניקה מכל הבית סאה. והשאלה של המשנה עפ"י זה תתפרש כך – וכמה המרחק הכי קטן שיכול להיות בין האילנות בשדה? "רבן גמליאל אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו". | |||
החזו"א מעיר שאם יש בשדה יותר משלוש אילנות עדיין צריך שהאילנות יעמדו במרחקים שווים אחד מהשני, ולא יהיו מפוזרים באופן לא שווה בשדה אע"פ שבצורה זו כל הבית סאה תכוסה בעיגולים של 16 ושני שליש אמה של יניקה סביב האילנות ולכאורה תהיה יניקה מכל הבית סאה (ציור 6), כיוון שסובר החזו"א שכאשר האילנות עומדים זה בסמוך לזה, לדוגמא, במרחק של 8 אמות אחד מהשני - 4 אמות לכל אילן, גם לצד השני יינקו האילנות רק 4 אמות ולא 16 ושני שליש אמה, וממילא נמצא שאין יניקה מכל הבית סאה . החזו"א מביא לכך דוגמא שאם יש תשעה אילנות צריך שיהיו מפוזרים בשווה על פני השדה והמרחק ביניהם יהיה 19 ושליש. | |||