הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"

|שביעית א, ג

|הלכות שמיטה ויובל ג, א - ד}}

בשנה שלפני שנת השמיטה מותרת החרישה בשדה אילן עד העצרת (שבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח. אחרי זמנים אלו אסור לחרוש בשדה מן התורה. ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) דנה מתי השדה נחשבת 'שדה אילן' כדי להתיר לחרוש בה עד העצרת, ואומרת שצריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> ה'''גמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה בשביעית ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של 833 ושליש אמות מרובעות<ref>  לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"</ref> , שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות בבית סאה, ושטח בית סאה הוא 2500 אמות מרובעות<ref>833 ושליש = 3 : 2500</ref>. הגמרא אומרת למסקנה שאת השטח של יניקת האילן מחשבים בעיגול סביב האילן ויוצא שהשטח שהאילן יונק לכל צד הוא 16 ושני שליש אמה<ref>עפ"י הנוסחא הידועה כיום לחישוב שטח עיגול – שטח עיגול = פאי x רדיוס x רדיוס :

833 ושליש = 3 x רדיוס x רדיוס (עפ"י שיטת הגמרא ש - פאי = 3) >>  16 ושני שליש = רדיוס.