הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"

בשנה שלפני שנת השמיטה מותרת החרישה בשדה אילן עד העצרת (שבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח. אחרי זמנים אלו אסור לחרוש בשדה. ה'''משנה''' בשביעית (א, א - ד) דנה מתי השדה נחשבת שדה אילן כדי להתיר לחרוש בה עד העצרת ואומרת שצריך שיהיו בשדה לפחות שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה כדי שתחשב שדה אילן, ואם לא הרי דינה כשדה לבן שמותר לחרוש אותה רק עד הפסח. <BR/> '''הגמרא''' בבבא בתרא (כו: - כז.) מביאה את המשנה שלנו ולומדת ממנה שכל אילן יונק סביבו שטח של 833 ושליש אמות מרובעות (לשון הגמרא - "תמני מאה ותלתין ותלתא ותילתא"), שהרי התנאי של המשנה הוא שיהיו שלושה אילנות בבית סאה, ושטח בית סאה הוא 2500 אמות <ref> 833  ושליש = 3 : 2500</ref>  מרובעות 833  ושליש = 3 : 2500. הגמרא אומרת למסקנה שאת השטח של יניקת האילן מחשבים בעיגול סביב האילן ויוצא שהשטח שהאילן יונק לכל צד הוא 162/3 אמה  (ראה ציור 1). אם כן משמע מהגמרא שהטעם של המשנה הוא משום שאילן יונק סביבו 162/3 אמה לכל כיוון, ולכן כיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים שאפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב') .