99
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"
אין תקציר עריכה
(←נשים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}} | {{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}} | ||
סוגיה זו עוסקת בנושא של שכירות לזמן ארוך, וזאת לאור האיסור להימכר לעבדות. | סוגיה זו עוסקת בנושא של שכירות לזמן ארוך, וזאת לאור האיסור להימכר לעבדות. | ||
| שורה 61: | שורה 62: | ||
מלבד מה שהובא [[#יכולת חזרה|לעיל]] לחלק בין פועל שיכול לחזור בו לפועל שאינו יכול לחזור בו, מצינו עוד חילוקים בין סוגי העבודות. | מלבד מה שהובא [[#יכולת חזרה|לעיל]] לחלק בין פועל שיכול לחזור בו לפועל שאינו יכול לחזור בו, מצינו עוד חילוקים בין סוגי העבודות. | ||
ה'''חוות יאיר''' (סימן קמ) כותב כי חזן איננו משועבד לקהילה בגלל שכל עבודתו היא להוציא אחרים ידי חובה בתפילה, בניגוד למלמד שמקבל את שכרו על שימור ופיסוק טעמים, שהוא מוגדר כעובד של מנהל ביה"ס או אביו של הילד. בהמשך דבריו מסתפק החוות יאיר לגבי גבאי בית כנסת, האם הוא נחשב לעובד של הציבור, או שתפקידו הוא לכבד את בית הכנסת ולהוציא את הרבים. | ה'''חוות יאיר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%9E (סימן קמ)] כותב כי חזן איננו משועבד לקהילה בגלל שכל עבודתו היא להוציא אחרים ידי חובה בתפילה, בניגוד למלמד שמקבל את שכרו על שימור ופיסוק טעמים, שהוא מוגדר כעובד של מנהל ביה"ס או אביו של הילד. בהמשך דבריו מסתפק החוות יאיר לגבי גבאי בית כנסת, האם הוא נחשב לעובד של הציבור, או שתפקידו הוא לכבד את בית הכנסת ולהוציא את הרבים. | ||
ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו"ת יביע אומר חלק ט', חו"מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו"ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ"ס''' (ח"ה סימן קע"ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או"ח סימן ל"ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו"ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה. | ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו"ת יביע אומר חלק ט', חו"מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו"ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ"ס''' (ח"ה סימן קע"ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או"ח סימן ל"ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו"ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה. | ||
===נשים=== | ===נשים=== | ||
'''שו"ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ"א) מביא את הדין שהוזכר ברמ"א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' (סימן ק"ו) שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה) | '''שו"ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ"א) מביא את הדין שהוזכר ברמ"א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95 (סימן ק"ו)] שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה) | ||