הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"

נוספו 50 בתים ,  16:44, 10 באפריל 2016
שורה 47: שורה 47:
'''הגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_א|ב"מ י.}} אומרת שפועל יכול לחזור בו באמצע היום. לדין זה יש סייגים, ובמלאכת דבר האבד (כגון העלאת פשתן ממשרה) אין לפועל אפשרות לחזור בו {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_שלג_ה|שו"ע חו"מ סימן של"ג סעיף ה'}}.
'''הגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_א|ב"מ י.}} אומרת שפועל יכול לחזור בו באמצע היום. לדין זה יש סייגים, ובמלאכת דבר האבד (כגון העלאת פשתן ממשרה) אין לפועל אפשרות לחזור בו {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_שלג_ה|שו"ע חו"מ סימן של"ג סעיף ה'}}.


על סמך דברים אלו רצה ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י, סימן של"ד, ס"ק י"ט) לחלק בין פועל שיכול לחזור בו באמצע היום, שאין עליו איסור להישכר לשנים מרובות, ובין פועל שאינו יכול לחזור בו, שעליו יש איסור להישכר לשנים מרובות. בהסבר הדברים הוא כותב שאדם שיכול לחזור בו באמצע היום איננו נקרא עבד, שהרי הוא יכול לחזור בו בכל זמן שהוא ירצה. את החילוק הזה הוא מבסס בדברי המהר"ם, בכך שהמהר"ם דיבר על פועל, וב'''מרדכי''' (ב"מ שמ"ג) מובא בשמו שהוא סובר שמלמד הינו מלאכת דבר האבד.
על סמך דברים אלו רצה ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י, סימן של"ד, ס"ק י"ט) וכן ב'''אמרי ברוך''' (על השו"ע) לחלק בין פועל שיכול לחזור בו באמצע היום, שאין עליו איסור להישכר לשנים מרובות, ובין פועל שאינו יכול לחזור בו, שעליו יש איסור להישכר לשנים מרובות. בהסבר הדברים הוא כותב שאדם שיכול לחזור בו באמצע היום איננו נקרא עבד, שהרי הוא יכול לחזור בו בכל זמן שהוא ירצה. את החילוק הזה הוא מבסס בדברי המהר"ם, בכך שהמהר"ם דיבר על פועל, וב'''מרדכי''' (ב"מ שמ"ג) מובא בשמו שהוא סובר שמלמד הינו מלאכת דבר האבד.


חילוק זה לא מסתבר במהר"ם משתי סיבות:
חילוק זה לא מסתבר במהר"ם משתי סיבות: