99
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"
←קולות
(←קולות) |
|||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
כמו כן, הוא מוסיף ע"פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב"ם (עבדים ב ג) ובסמ"ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות. | כמו כן, הוא מוסיף ע"פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב"ם (עבדים ב ג) ובסמ"ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות. | ||
=== | ===סמוך על שלחנו=== | ||
המרדכי כתב כי יש איסור "להיות בקבע עמו ולהיות סמוך על שלחנו". נראה מדבריו שאם הפועל איננו סמוך על שלחן המעביד, אין בכך איסור. כך דייק '''כנה"ג''' (הגהות ב"י, סימן של"ד, ס"ק כ') בשם '''ר' אברהם די-בוטון''' (שו"ת לחם רב ס"ס פ"א). | המרדכי כתב כי יש איסור "להיות בקבע עמו ולהיות סמוך על שלחנו". נראה מדבריו שאם הפועל איננו סמוך על שלחן המעביד, אין בכך איסור. כך דייק '''כנה"ג''' (הגהות ב"י, סימן של"ד, ס"ק כ') בשם '''ר' אברהם די-בוטון''' (שו"ת לחם רב ס"ס פ"א). | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===יכולת חזרה=== | ===יכולת חזרה=== | ||
'''הגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_א|ב"מ י.}} אומרת שפועל יכול לחזור בו באמצע היום. לדין זה יש סייגים, ובמלאכת דבר האבד (כגון | '''הגמרא''' {{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_א|ב"מ י.}} אומרת שפועל יכול לחזור בו באמצע היום. לדין זה יש סייגים, ובמלאכת דבר האבד (כגון העלאת פשתן ממשרה) אין לפועל אפשרות לחזור בו {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_שלג_ה|שו"ע חו"מ סימן של"ג סעיף ה'}}. | ||
על סמך דברים אלו רצה ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י, סימן של"ד, ס"ק י"ט) לחלק בין פועל שיכול לחזור בו באמצע היום, שאין עליו איסור להישכר לשנים מרובות, ובין פועל שאינו יכול לחזור בו, שעליו יש איסור להישכר לשנים מרובות. בהסבר הדברים הוא כותב שאדם שיכול לחזור בו באמצע היום איננו נקרא עבד, שהרי הוא יכול לחזור בו בכל זמן שהוא ירצה. את החילוק הזה הוא מבסס בדברי המהר"ם, בכך שהמהר"ם דיבר על פועל, וב'''מרדכי''' (ב"מ שמ"ג) מובא בשמו שהוא סובר שמלמד הינו מלאכת דבר האבד. | על סמך דברים אלו רצה ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י, סימן של"ד, ס"ק י"ט) לחלק בין פועל שיכול לחזור בו באמצע היום, שאין עליו איסור להישכר לשנים מרובות, ובין פועל שאינו יכול לחזור בו, שעליו יש איסור להישכר לשנים מרובות. בהסבר הדברים הוא כותב שאדם שיכול לחזור בו באמצע היום איננו נקרא עבד, שהרי הוא יכול לחזור בו בכל זמן שהוא ירצה. את החילוק הזה הוא מבסס בדברי המהר"ם, בכך שהמהר"ם דיבר על פועל, וב'''מרדכי''' (ב"מ שמ"ג) מובא בשמו שהוא סובר שמלמד הינו מלאכת דבר האבד. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
# ה'''מהר"ם''' בתשובה (דפוס פראג, סימן תע"ז) כותב כי כיום, שמלמדים מצויים להישכר, מלאכת מלמד איננה דבר האבד, וכנראה שהמרדכי הביא רק את תורף דבריו שמלאכת מלמד הינה מלאכת דבר האבד, ולא סייג את דבריו כמו שיש לסייג בכל מקרה של דבר האבד, שהדבר שייך רק אם אין פועלים מצויים להישכר. לפיכך נראה כי המהר"ם שכתב שיש איסור להישכר איננו רואה במלמד דבר האבד. | # ה'''מהר"ם''' בתשובה (דפוס פראג, סימן תע"ז) כותב כי כיום, שמלמדים מצויים להישכר, מלאכת מלמד איננה דבר האבד, וכנראה שהמרדכי הביא רק את תורף דבריו שמלאכת מלמד הינה מלאכת דבר האבד, ולא סייג את דבריו כמו שיש לסייג בכל מקרה של דבר האבד, שהדבר שייך רק אם אין פועלים מצויים להישכר. לפיכך נראה כי המהר"ם שכתב שיש איסור להישכר איננו רואה במלמד דבר האבד. | ||
# ה'''מהר"ם''' בתשובה בה הוא מזכיר את האיסור כותב במפורש כי על אף שמלמד יכול לחזור בו, הוא עובר על הלאו, ומפורש בדבריו שהוא אינו סובר חילוק זה. | # ה'''מהר"ם''' בתשובה בה הוא מזכיר את האיסור כותב במפורש כי על אף שמלמד יכול לחזור בו, הוא עובר על הלאו, ומפורש בדבריו שהוא אינו סובר חילוק זה. | ||
===חופשות=== | |||
בשו"ת '''בצל החכמה''' (ח"ב תשובה פ"ז, אותיות ג'-ד') מובא שפועל שיש לו ימי חופשה אינו בגדר האיסור הזה, בגלל שהוא אינו משועבד ברציפות לשוכר, והוא אינו דומה לעבד. בדבריו הוא מסביר כי בשבתות וי"ט חל השעבוד על השכיר, אך הוא אינו יכול לעבוד, בניגוד לימי החופשה שבהם אין כלל שעבוד, והם מהווים הפסקה מהעבודה, וכך אין שיעבוד של שלוש שנים. | |||