44
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכוני גוואי"
←הסבר הרשב"ם, תוס' והרא"ש
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== הסבר הרשב"ם, תוס' והרא"ש == | == הסבר הרשב"ם, תוס' והרא"ש == | ||
ה'''רשב"ם''' (ד"ה אנא בשכוני גוואי הוואי)'''תוס'''' (ד"ה בשכוני גוואי הוואי)ו'''הרא"ש''' (אות ד ה) הסבירו שטענת שכוני גוואי היא שהמערער טוען שהוא היה בחדרים הפנימיים של הבית והיה עובר דרך הבית החיצון. תוס' מוסיפים שלמערער יש עדים שהיה גר בחדרים הפנימיים, אחרת ברור שטענתו לא תתקבל שהרי אין סברא לומר שעידי החזקה שמביא המחזיק צריכים לדעת שהיה שם לבד כל ג' שנים, אלא שיש שתי יציאות מהבית הפנימי, אחת דרך החיצון ואחת מהצד השני. המערער טוען שיצא דרך החיצון ואילו המחזיק טוען שהוא יצא מהצד השני. לעומת זאת ב'''שיעורי ר' שמואל''' (פרק ג' ח) מעיר שפשט הרשב"ם שנאמן המערער גם בלא עדים. | ה'''רשב"ם''' (ד"ה אנא בשכוני גוואי הוואי) '''תוס'''' (ד"ה בשכוני גוואי הוואי) ו'''הרא"ש''' (אות ד ה) הסבירו שטענת שכוני גוואי היא שהמערער טוען שהוא היה בחדרים הפנימיים של הבית והיה עובר דרך הבית החיצון. תוס' מוסיפים שלמערער יש עדים שהיה גר בחדרים הפנימיים, אחרת ברור שטענתו לא תתקבל שהרי אין סברא לומר שעידי החזקה שמביא המחזיק צריכים לדעת שהיה שם לבד כל ג' שנים, אלא שיש שתי יציאות מהבית הפנימי, אחת דרך החיצון ואחת מהצד השני. המערער טוען שיצא דרך החיצון ואילו המחזיק טוען שהוא יצא מהצד השני. לעומת זאת ב'''שיעורי ר' שמואל''' (פרק ג' ח) מעיר שפשט הרשב"ם שנאמן המערער גם בלא עדים. | ||
=== מחלוקת ה'טור' והמרדכי בטענת המערער === | === מחלוקת ה'טור' והמרדכי בטענת המערער === | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== היוצא מזה לעניין חזקה בשותפות === | === היוצא מזה לעניין חזקה בשותפות === | ||
לפי הסבר זה של הב"ח יוצא שאדם שנכנס לשותפות עם חבירו בדבר מסויים לעולם לא יהיה מוחזק כי המוכר שמכר לו ממשיך להשתמש עימו ביחד. ואכן כך כתב ה'''ב"ח''' בתשובות הב"ח (ז). '''קצות החושן''' (קמ ג) מביא רשימה של שו"תים שפסקו כך (מהר"ם אלשיך צד, מוהרח"ש מא), אך חולק עליהם וסובר שניתן להחזיק בשותפות. הקצות מסביר שיש חילוק בין המקרה שלנו של שכוני גוואי להחזקה בשותפות. בשכוני גוואי המחזיק טוען בעלות על כל החדרים החיצוניים ובטענת המערער שעבר דרכם הוא בעצם טוען שפלש לשטח שהמחזיק טוען ששייך לו וממילא אין למחזיק חזקה אבל בשותפות בזמן שכל שותף משתמש בחצר הוא משתמש בחלק שלו אין כאן שום פלישה ודריסת רגל לאחד על השני ולכן כאשר המחזיק טוען שהחזיק בשותפות דריסת הרגל של החבר לא הורסת חזקה זו. | לפי הסבר זה של הב"ח יוצא שאדם שנכנס לשותפות עם חבירו בדבר מסויים לעולם לא יהיה מוחזק כי המוכר שמכר לו ממשיך להשתמש עימו ביחד. ואכן כך כתב ה'''ב"ח''' בתשובות הב"ח (ז). '''קצות החושן''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14540&st=&pgnum=8 קמ ג]) מביא רשימה של שו"תים שפסקו כך (מהר"ם אלשיך צד, מוהרח"ש מא), אך חולק עליהם וסובר שניתן להחזיק בשותפות. הקצות מסביר שיש חילוק בין המקרה שלנו של שכוני גוואי להחזקה בשותפות. בשכוני גוואי המחזיק טוען בעלות על כל החדרים החיצוניים ובטענת המערער שעבר דרכם הוא בעצם טוען שפלש לשטח שהמחזיק טוען ששייך לו וממילא אין למחזיק חזקה אבל בשותפות בזמן שכל שותף משתמש בחצר הוא משתמש בחלק שלו אין כאן שום פלישה ודריסת רגל לאחד על השני ולכן כאשר המחזיק טוען שהחזיק בשותפות דריסת הרגל של החבר לא הורסת חזקה זו. | ||
מעניין לציין את קושיית '''נתיבות המשפט''' (קמ יט) על הקצות הזה. הנתיבות מקשה מכח קושיית הרמב"ן שראינו (הוא מביא את הקושיא בשם הנימוקי יוסף), הרי הם הקשו שלשיטת הרשב"ם מי שמכר בית ושייר דרך הקונה לעולם לא יוכל להיות מוחזק. אך לשיטת הקצות אין כאן קושיא כלל שהרי כאשר המחזיק עצמו יאמר ששייר המוכר לעצמו דרך אזי דריסת הרגל של המוכר לא תחשב פלישה והריסת המוחזקות. מוכח שלפחות הרמב"ן לא הבין כך את שיטת הרשב"ם. | מעניין לציין את קושיית '''נתיבות המשפט''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14540&st=&pgnum=8 קמ יט]) על הקצות הזה. הנתיבות מקשה מכח קושיית הרמב"ן שראינו (הוא מביא את הקושיא בשם הנימוקי יוסף), הרי הם הקשו שלשיטת הרשב"ם מי שמכר בית ושייר דרך הקונה לעולם לא יוכל להיות מוחזק. אך לשיטת הקצות אין כאן קושיא כלל שהרי כאשר המחזיק עצמו יאמר ששייר המוכר לעצמו דרך אזי דריסת הרגל של המוכר לא תחשב פלישה והריסת המוחזקות. מוכח שלפחות הרמב"ן לא הבין כך את שיטת הרשב"ם. | ||
== הסבר הרמב"ן, רשב"א, רבינו יונה והריטב"א == | == הסבר הרמב"ן, רשב"א, רבינו יונה והריטב"א == | ||