הבדלים בין גרסאות בדף "שכוני גוואי"

ה'''רמב"ן''' (ד"ה אנא בסופו), '''רבינו יונה''' (ד"ה ההוא), ה'''רשב"א''' (ד"ה וא"ל) ו'''הריטב"א''' (ד"ה א"ל) מסבירים שמשמעות הטענה הייתי בשכוני גוואי היא שטוען המערער שהיה בארץ רחוקה הרמב"ן מוסיף שמשמעות המילה גוואי בהקשר הזה הוא דרום, כלומר שטענתו היא שהיה במקום רחוק בדרום. היות והיה כל כך רחוק הוא לא שמע את החזקה של המחזיק או שלא היה יכול למחות ולכן בעצם חזקת המחזיק אינה חזקה.

יוצא לפי זה שלשיטת רב נחמן שנפסקה להלכה בעצם החזקה מאחריות המחזיק להוכיח שהמערער היה במקום שאם היה רוצה היה יכול למחות.

חשוב לציין שבהמשך הגמרא שלנו מובא מקרה שבו המערער טוען שהיה ב"שוקי בראי" שם לפי כל ההסברים בראשונים מדובר על מקום רחוק שההחזקה או המחאה אינם נשמעים ולכן אין חזקה. המקרה שם הוא יותר מורכב כי מדובר שהמערער היה מגיע כל שנה לשלושים יום לאזור ביתו ושם ההתלבטות היא האם בשלושים ימים אלה נחשב שהיה והיה צריך למחות או שמא נאמן הוא לטעון שבימים אלה היה עסוק בעסקיו ולכן לא ידע שמחזיקים בביתו. לעניינינו לפי ההסבר שאמרנו עכשיו במקרה של שכוני גוואי יוצא שהגמרא ממש ממשיכה את הנושא שבו היא כבר עסקה דהיינו שהות המערער במקום רחוק. לשאר ההסברים שאינם מקבלים את הסברא שעל המחזיק האחריות להוכיח שהמערער היה במקום קרוב צריך להעמיד את המקרה של שוקי בראי בכך שיש עדים למערער שאכן היה בארץ רחוקה.