44
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכוני גוואי"
←דברי הגמרא
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== דברי הגמרא == | == דברי הגמרא == | ||
בעקבות המשנה הפותחת את פרק שלישי ומלמדת אותנו על דין חזקת קרקעות הגמרא דנה בפרטי חזקה זו. במקרה המונח לפיתחנו הגיעו שני בעלי דין לפני רב נחמן, הראשון טוען שהחזיק בקרקע שלוש שנים כדין והרי הוא בעלים ואינו צריך להראות שטר שהרי אדם מאבד שטרו לאחר ג' שנים (שיטת רבא בכט א), לעומת זאת חבירו מערער וטוען אני הייתי ב"שכוני גוואי" ולכן אין לך חזקה. רב נחמן פסק לטובת המערער ואמר למחזיק שהוא צריך להביא עדים שחבירו לא היה ב"שכוני גוואי". רבא תמה על פסיקה זו של רב נחמן וטען שהמחזיק בקרקע הוא מוחזק וחבירו המערער הוא מוציא ממוחזק ועליו להוכיח שהוא עצמו היה ב"שכוני גוואי". | בעקבות המשנה הפותחת את פרק שלישי ומלמדת אותנו על דין חזקת קרקעות הגמרא דנה בפרטי חזקה זו. במקרה המונח לפיתחנו הגיעו שני בעלי דין לפני רב נחמן, הראשון טוען שהחזיק בקרקע שלוש שנים כדין והרי הוא בעלים ואינו צריך להראות שטר שהרי אדם מאבד שטרו לאחר ג' שנים (שיטת רבא בכט א), לעומת זאת חבירו מערער וטוען אני הייתי ב"שכוני גוואי" ולכן אין לך חזקה. רב נחמן פסק לטובת המערער ואמר למחזיק שהוא צריך להביא עדים שחבירו לא היה ב"שכוני גוואי". רבא תמה על פסיקה זו של רב נחמן וטען שהמחזיק בקרקע הוא מוחזק וחבירו המערער הוא מוציא ממוחזק ועליו להוכיח שהוא עצמו היה ב"שכוני גוואי". | ||
ההלכה כרב נחמן שבמקרה זה על המחזיק להביא ראיה. | ההלכה כרב נחמן שבמקרה זה על המחזיק להביא ראיה. ה'''רי"ף''' (טו א בדפיו) מסביר שזה היות ובשעה זו רבא היה תלמיד של רב נחמן ולא בא לחלוק עליו, ומסביר ה'''נמוקי יוסף''' שם (ד"ה זיל ברור אכילתך) שזה משום שלא כתוב רבא אמר אלא אמר ליה רבא שמזה משמע שפנה אליו בשאלה ולא בא לחלוק. ה'''פלפולא חריפתא''' מסביר (אות ז על הרא"ש אות ד ה)שחשוב לדעת שרבא לא חולק, כי אם היה חולק היינו פוסקים כמותו כי יש לנו כלל שהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך. | ||
== פתיחה לסוגיה == | == פתיחה לסוגיה == | ||