103
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:טעם כעיקר - טעימת המאכל"
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
--[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 22:11, 18 במאי 2016 (IDT) | --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 22:11, 18 במאי 2016 (IDT) | ||
תיקנתי והוספתי ע"פ הערותיך. אשמח אם תסביר יותר את כוונתך בהערה 4, לאיזה פרי מגדים התכוונת? | :תיקנתי והוספתי ע"פ הערותיך. אשמח אם תסביר יותר את כוונתך בהערה 4, לאיזה פרי מגדים התכוונת? | ||
::הסבר - הגר"א (צח, ז)סובר שמוכרחים להגיד שהרמ"א פוסק כרא"ש או הר"ן, כי הרמ"א סובר שאי אפשר '''לסמוך''' על קפילא, דבר זה רלוונטי רק לחומרא, שלא נסמוך עליו כדי להתיר תערובת, אך לשיטת התוס' והרמב"ם צריכים את הגוי גם לחומרא, גם כשכבר יש שישים, ואז בגלל החשש שמא הוא ישקר ויחמיר עלינו לא נראה להתיר את התערובת ללא טעימתו. זו סברת הגר"א כאמור, אך הפמ"ג בשפתי דעת ד, נראה שחולק עליו וסובר שאין סומכים עליו גם כשיוצא קולא כיוון שהוא ספק בדרבנן עיי"ש (לשונו: ואף להחמיר כשיש ס' אין אנו נוהגין להחמיר, והוא הדין ספק דרבנן לא חשיב לדידן אפשר לברורי ועמ"ש באות כ"ט) | |||
::עכשיו ראיתי בספר ליקוטי מגדים שמביא שהדרכי תשובה (מד) סובר כפרי מגדים, אך מביא שם שהחכמת אדם (נא,יד) בשם הכרתי ופלתי סובר שאכן גם לשיטת הרמ"א צריך לתת לקפילא לטעום כשיש יותר משישים (לא עיינתי במקורות אלו בפנים) --[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 14:54, 22 במאי 2016 (IDT) | |||
לא הבנתי איך הגעת למסקנה שיש מחלוקת בין הגר"א לבין הפמ"ג. הגר"א כותב שהרמ"א פוסק כדעת הרא"ש שביותר משישים לא צריך טעימת גוי, אך בפחות משישים החמיר הרמ"א שלא לסמוך על הגוי. הפמ"ג כותב גם הוא שלא נוהגים להחמיר כשיש שישים, ונראה שמתכוון בדיוק לאותו דבר - כשיש שישים לא צריך שהגוי יטעם. איך הבנת מדבריו שגם אם הגוי טעם ואמר שיש טעם לא מחמירים? | |||
::צודק, חוזר בי מההבנה של הפמ"ג, אמנם ראיתי איפשהו לפני כמה חודשים דעה שסוברת בפירוש כמו הרמב"ם אבל אנחנו לא סומכים על קפילא בין לחומרא ובין לקולא ומסבירה את הסברא אך אינני מוצא אותה כרגע--[[משתמש:אריה.ג|אריה גרוס]] 23:46, 28 במאי 2016 (IDT) | |||