הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

נוספו 126 בתים ,  22:33, 7 ביוני 2021
מ
שורה 164: שורה 164:
ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה קיבל את דעת הפרי מגדים.
ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה קיבל את דעת הפרי מגדים.


ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק). שם ערך המשנה ברורה השוואה הפוכה: בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום. בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}
ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק). שם ערך המשנה ברורה השוואה הפוכה: בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום, וכן שיש לאיש איסור להסתכל עליהן אף בלא כוונה ליהנות (כדעת הפרי מגדים). בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}


ו. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שאין דינו תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, שאיסור זה מחייב את הנשים לכסותו, ושאף חובה זו אינה תלויה במנהג המקום. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים.
ו. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שאין דינו תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, שאיסור זה מחייב את הנשים לכסותו, ושאף חובה זו אינה תלויה במנהג המקום. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים.