הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

נוספו 124 בתים ,  22:38, 7 ביוני 2021
מ
שורה 162: שורה 162:
ג. מדברי כמה מהראשונים נראה שאיסור הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו - כמו כל טפח באישה - וכן דעת הדברי חמודות. ואילו הפרי מגדים, החיי אדם והמשנה ברורה חידשו שאין איסור הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו. האדמו"ר מקלויזנבורג הציע שהפרי מגדים והמשנה ברורה נקטו כך, דווקא בגלל שיטתם שהשוק הוא החלק העליון של הרגל.
ג. מדברי כמה מהראשונים נראה שאיסור הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו - כמו כל טפח באישה - וכן דעת הדברי חמודות. ואילו הפרי מגדים, החיי אדם והמשנה ברורה חידשו שאין איסור הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו. האדמו"ר מקלויזנבורג הציע שהפרי מגדים והמשנה ברורה נקטו כך, דווקא בגלל שיטתם שהשוק הוא החלק העליון של הרגל.


ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה קיבל את דעת הפרי מגדים.
ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה הביא את דעת הפרי מגדים.{{הערה|אמנם לא במפורש לעניין השוק, אלא לעניין הזרועות. ראו הערה הבאה.}}


ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק). שם ערך המשנה ברורה השוואה הפוכה: בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום, וכן שיש לאיש איסור להסתכל עליהן אף בלא כוונה ליהנות (כדעת הפרי מגדים). בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}
ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק). שם ערך המשנה ברורה השוואה הפוכה: בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום, וכן שיש לאיש איסור להסתכל עליהן אף בלא כוונה ליהנות (כדעת הפרי מגדים). בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}