הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

וכן לדעת '''רבנו תם''' ו'''רבי יהודה שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער אישה כדי ליהנות. ומדבריהם עולה שלדעתם אף שיער הבתולות בכלל זה, למרות שמותר להן לגלותו.{{הערה|ארחות חיים (הלכות קריאת שמע סימן לו) בשם רבנו טוביה בשם רבנו תם. תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות כד. ד"ה קול), הובא גם באור זרוע (חלק א סימן קלג).}}{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בספר היראה: "אל תשמיע לאזנך במתכוון קול אשה משוררת, כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים - ערוה: קול, שער, שינים, צוואר האמור בפרשה לשבח". ופירשו רבים שאין כוונתו שהאישה צריכה ללבוש רעלה, אלא מדובר באיסור הסתכלות המוטל על האיש. וראה עוד בשו"ת בני בנים חלק ג סימן כו ד"ה "ובהרבה עניינים".}}{{הערה|אמנם נמצא באחד הראשונים, '''הריא"ז''', שכתב: "וכן שוק באשה ערוה, שאין גילוי השוק כגילוי הפנים. ''וצריכה האשה להזהר בגילוי שוקה'', וגם האיש יש לו להעצים עיניו שלא יראה גילוי השוק". (פסקי ריא"ז על ברכות פרק ג, הלכה ג אות ו). <br>

מאידך, הרא"ה כתב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". (חידושי הרא"ה ברכות כד.) ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br>

וראה להלן לעניין מנהג המקום ולעניין חיוב הכיסוי.}}

*בשיטה מקובצת תירץ: "שוק באשה ערוה. קא משמע לן, שאף על פי שפעמים הוא נגלה, דינו כמקום מכוסה שהוא מביא לידי ערוה".{{הערה|שיטה מקובת ברכות כד. וכעין זה תירצו הרא"ה (ברכות שם) והתוספות רא"ש (שם).}}

לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר משאר טפח באישה. וכן נראה בדעת '''הרמב"ם'''{{הערה|משנה תורה, הלכות קריאת שמע, סימן ג סעיף טז.}} ו'''השולחן ערוך'''{{הערה|אורח חיים סימן עה, ובבית יוסף העתיק את תירוץ הרשב"א.}} שהשמיטו את דין השוק, וכתבו רק את הדין של טפח באישה ערווה.

==מהו שוק==

נאמר בתורה שהכהנים זוכים בשוק השלמים, ונחלקו התנאים מהו השוק{{הערה|חולין פרק י משנה ד.}}. עולה מדברי הראשונים והאחרונים, שלהלכה השוק הוא מעל הפרק (=מעל 'הברך' של הבהמה).{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט ועוד.}}

'''התוספות''' במנחות חילקו בין בהמה לאדם: "ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם, דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות. דתנן באהלות: שניים בשוק, חמשה בארכובה, ואחד בירך. אלמא קרי שוק עצם המחובר לרגל".{{הערה|מנחות לז. ד"ה קיבורת.}}

יש מן האחרונים שכתבו, שאף באדם ובדברי חז"ל אין פירוש השוק תמיד זהה.

וכעין זה כתב '''החזון איש'''.{{הערה|אורח חיים סימן טז סעיף קטן ח.}}{{הערה|וכן כתב בעל שו"ת אהל יששכר (סימן ט): "יש מקום לומר שלא כיוונו התוספות לומר דכל מקום שהוזכר שוק אצל אדם שיהיה הכוונה על העצם המחובר לרגל, אלא רק על המשנה דאהלות. וכל שכן שלא נתכוונו לומר כן על לשון תורה שהוא משונה כמה פעמים מלשון חכמים כידוע... וכן מצינו בדברי חז"ל במגילה י"ד ע"ב באביגיל..."}}

כתב '''הרמב"ם''' שאיסור ההסתכלות באישה הוא דווקא במתכוון להנות (כלומר, בהסתכלות מינית){{הערה|משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכה ב.}}. וכן כתבו השולחן ערוך והאחרונים{{הערה|אבן העזר סימן כא סעיף א.}}.

ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות{{הערה|שם=זרוע}} מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}}

'''הדברי יציב''' כתב: "ומכל מקום כיון שנהגו לכסות גם למטה מהקני"א, על כל פנים הוא בכלל טפח מגולה באשה... ובכל מקומות שלנו היה קפידא גדולה שלא לגלות ח"ו רגליהם, וחלילה וחס להקל נגד זה. וכל ההולך בדרכי אבות מתקוממים עליו בזכות אבות".{{הערה|שם=דברי יציב}}

==סיכום==

האחרונים כתבו שזהו דין מדברי חכמים, והחיי אדם הסתפק שמא תוקפו מהתורה.

==הערות שוליים==