261
עריכות
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←בשוק) |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←בשוק) |
||
שורה 121: | שורה 121: | ||
וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב.}}{{הערה|ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב.}}{{הערה|ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | ||
'''הדברי יציב''' קשר את הכרעת המשנה ברורה | '''הדברי יציב''' קשר את הכרעת המשנה ברורה לעמדתו בעניין מקום השוק{{הערה|שם=דברי יציב|אבן העזר סימן לז.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה?... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית.{{הערה|בהמשך הסביר בדרך דומה את דברי הפרי מגדים. | |||
וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}} | וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}}|מקור=שו"ת דברי יציב אבן העזר סימן לז|אנגלית=}} | ||
==חיוב כיסוי== | ==חיוב כיסוי== |