261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
מ
←בשוק
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←חיוב כיסוי) |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←בשוק) |
||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
ואילו '''התפארת שמואל''' כתב מסברא שאין דין הזרועות תלוי במנהג המקום: | ואילו '''התפארת שמואל''' כתב מסברא שאין דין הזרועות תלוי במנהג המקום: | ||
{{ציטוט|ודבר שרגיל להיות מכוסה באשה. פירוש, לאפוקי מה שדרך נשים להיות מגולה כגון הפנים והצוואר וידיים. אבל נראה בעיני במקום שרגילות הנשים לגלות זרועותיהם ורגילין להיות פתוח עד סמוך לדדיה זהו מנהג רע, וקורא אני בהם חוקים לא טובים וטפח באשה ערוה.|מקור= | {{ציטוט|ודבר שרגיל להיות מכוסה באשה. פירוש, לאפוקי מה שדרך נשים להיות מגולה כגון הפנים והצוואר וידיים. אבל נראה בעיני במקום שרגילות הנשים לגלות זרועותיהם ורגילין להיות פתוח עד סמוך לדדיה זהו מנהג רע, וקורא אני בהם חוקים לא טובים וטפח באשה ערוה.|מקור=תפארת שמואל על הרא"ש, ברכות פרק ג אות לז.|אנגלית=}} | ||
מדברי '''הפרי מגדים''', נראה שלדעתו אף השוק אינו תלוי במנהג המקום{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}. | מדברי '''הפרי מגדים''', נראה שלדעתו אף השוק אינו תלוי במנהג המקום{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}. | ||
| שורה 121: | שורה 121: | ||
וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב.}}{{הערה|ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב.}}{{הערה|ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | ||
'''הדברי יציב''' קשר את הכרעת המשנה ברורה לדעתו בעניין מקום השוק{{הערה|שם=דברי יציב|אבן העזר סימן לז.}}: | |||
"מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית".{{הערה|וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}} | "מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית".{{הערה|וכן הסביר שם בדרך דומה את דברי הפרי מגדים. | ||
וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}} | |||
==חיוב כיסוי== | ==חיוב כיסוי== | ||