261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
←האם האיסור מהתורה או מדברי חכמים
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
ואילו '''הנשמת אדם''' כתב שפשוט ששיער, קול ופחות מטפח אסורים רק מדרבנן, ונסתפק לעניין טפח ושוק{{הערה|והשווה לדברי האשל אברהם (בוטשאש), שהסתפק לעניין שיער: "מה שעל ידי דברי קבלה (=דברי נביאים) הוה ליה כדברי סופרים, מכל מקום בכך אולי רק גלוי מלתא".}}: | ואילו '''הנשמת אדם''' כתב שפשוט ששיער, קול ופחות מטפח אסורים רק מדרבנן, ונסתפק לעניין טפח ושוק{{הערה|והשווה לדברי האשל אברהם (בוטשאש), שהסתפק לעניין שיער: "מה שעל ידי דברי קבלה (=דברי נביאים) הוה ליה כדברי סופרים, מכל מקום בכך אולי רק גלוי מלתא".}}: | ||
{{ציטוט|והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה, היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה. אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירוש רש"י שם, לכן אסרו חכמים, והוא הדין פחות מטפח... אך צריך עיון בטפח מגולה, וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה כדכתיב "תגל ערותך", צריך עיון אם הוי ערוה דאורייתא.{{הערה|חלק מהאחרונים קישרו זאת לדיון על עצימת עיניים (אך אין הדבר הכרחי) -</br>כנגד ערוה ממש: לדעת '''השולחן ערוך''' די בעצימת עיניים כדי להתיר אמירת דברים שבקדושה. ואילו לדעת חלק מהאחרונים '''והמשנה ברורה''' צריך החזרת פנים או אף כל הגוף (אורח חיים סימן עה סעיף ו ונושאי הכלים שם).</br>כנגד טפח מגולה וכדומה | {{ציטוט|והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה, היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה. אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירוש רש"י שם, לכן אסרו חכמים, והוא הדין פחות מטפח... אך צריך עיון בטפח מגולה, וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה כדכתיב "תגל ערותך", צריך עיון אם הוי ערוה דאורייתא.{{הערה|חלק מהאחרונים קישרו זאת לדיון על עצימת עיניים (אך אין הדבר הכרחי) -</br>כנגד ערוה ממש: לדעת '''השולחן ערוך''' די בעצימת עיניים כדי להתיר אמירת דברים שבקדושה. ואילו לדעת חלק מהאחרונים '''והמשנה ברורה''' צריך החזרת פנים או אף כל הגוף (אורח חיים סימן עה סעיף ו ונושאי הכלים שם).</br>כנגד טפח מגולה וכדומה: '''תלמידי רבינו יונה''' כתבו ש"אינו אסור אלא כשמסתכל בה, אבל בראייה בעלמא מותר" (ברכות דף יז. מדפי הרי"ף), '''הסמ"ג''' כתב ש"לא יקרא עד שיחזיר פניו ממנה" (עשין יח), וחלק מהאחרונים התירו בעצימת עיניים. '''המשנה ברורה''' כתב שכאשר אי אפשר בעניין אחר אפשר לסמוך על האחרונים הנ"ל (אורח חיים סימן עה ס"ק א וביאור הלכה שם), ו'''החזון איש''' הוסיף שהסטת המבט כמוה כעצימת עיניים(אורח חיים סימן טז).}}|מקור=נשמת אדם כלל ד סעיף א}} | ||
==לאשה אחרת== | ==לאשה אחרת== | ||