261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
מ
אין תקציר עריכה
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==לאשה אחרת== | ==לאשה אחרת== | ||
כתב הרמ"א | כתב הרמ"א על פי '''הרא"ש''', שגם לאשה אסור לברך כנגד טפח גלוי באשה אחרת, ורק לאשה עצמה מותר לברך כנגד טפח גלוי של עצמה. | ||
ואילו '''הרשב"א''' כתב, שאף לאשה אחרת מותר לברך כנגד טפח ושוק של חברתה. שכל האיסור הוא משום טרדה והרהור. | ואילו '''הרשב"א''' כתב, שאף לאשה אחרת מותר לברך כנגד טפח ושוק של חברתה. שכל האיסור הוא משום טרדה והרהור. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
*והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פניה, דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} | *והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פניה, דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} | ||
לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר משאר טפח באשה. וכן נראה | לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר משאר טפח באשה. וכן נראה בדעת '''הרמב"ם'''{{הערה|משנה תורה, הלכות קריאת שמע, סימן ג סעיף טז.}} ו'''השולחן ערוך'''{{הערה|אורח חיים סימן עה, ובבית יוסף העתיק את תירוץ הרשב"א.}} שהשמיטו את דין השוק, וכתבו רק את הדין של טפח באישה ערווה. | ||
*הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} וכן דעת '''הט"ז'''{{הערה|סימן עה סעיף קטן א.}} | *הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} וכן דעת '''הט"ז'''.{{הערה|סימן עה סעיף קטן א.}} | ||
==מהו שוק== | ==מהו שוק== | ||
===לשון תורה ולשון חכמים=== | ===לשון תורה ולשון חכמים=== | ||
נאמר בתורה שהכהנים זוכים בשוק השלמים, ונחלקו התנאים מהו השוק{{הערה|חולין פרק י משנה ד.}}. עולה מדברי הראשונים והאחרונים, שלהלכה השוק הוא מעל הפרק | נאמר בתורה שהכהנים זוכים בשוק השלמים, ונחלקו התנאים מהו השוק{{הערה|חולין פרק י משנה ד.}}. עולה מדברי הראשונים והאחרונים, שלהלכה השוק הוא מעל הפרק (=מעל 'הברך' של הבהמה).{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט ועוד.}} | ||
ואילו מהמשנה באוהלות שמונה את איברי האדם, נראה שהשוק נמצא מתחת לברך{{הערה|פרק א הלכה ח. אבל ראו בפירוש סדרי טהרות שם.}}. וכן נראה מדברי הגמרא בעניין חליצה.{{הערה|יבמות קג. וכן בנדה נז: "על שוקה ועל פרסותיה". וראו עוד בשו"ת רעק"א מהדורא תניינא סימן כח.}} | ואילו מהמשנה באוהלות שמונה את איברי האדם, נראה שהשוק נמצא מתחת לברך{{הערה|פרק א הלכה ח. אבל ראו בפירוש סדרי טהרות שם.}}. וכן נראה מדברי הגמרא בעניין חליצה.{{הערה|יבמות קג. וכן בנדה נז: "על שוקה ועל פרסותיה". וראו עוד בשו"ת רעק"א מהדורא תניינא סימן כח.}} | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
מדברי '''הפרי מגדים''', נראה שלדעתו אף השוק אינו תלוי במנהג המקום{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}. | מדברי '''הפרי מגדים''', נראה שלדעתו אף השוק אינו תלוי במנהג המקום{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}. | ||
וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב.}} | וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב. ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | ||
וכתב '''הדברי יציב'''{{הערה|אבן העזר סימן לז.}}: | וכתב '''הדברי יציב'''{{הערה|אבן העזר סימן לז.}}: | ||
"מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית". | "מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית".{{הערה|וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}} | ||
==חיוב כיסוי== | ==חיוב כיסוי== | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם. | ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם. | ||
והבינו האחרונים דהוא הדין לשוק, משום שלשיטתו אף השוק נחשב תמיד כמקום מכוסה, ואסור אפילו בהסתכלות ללא כוונה ליהנות. | והבינו האחרונים דהוא הדין לשוק, כנראה משום שלשיטתו אף השוק נחשב תמיד כמקום מכוסה, ואסור אפילו בהסתכלות ללא כוונה ליהנות. | ||