הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

*דעת '''רב האי גאון''' והרבה מהראשונים, שאכן כל ארבע המימרות נאמרו לעניין אמירת דברים שבקדושה.{{הערה|המרדכי (ברכות רמז פ) בשם רב האי גאון, יראים (סימן שצב) בשם רב יהודאי גאון, ראבי"ה (חלק א סימן עו), וכתב שכן פירש רבנו חננאל.}}

*ולדעת '''הרי"ד''' ועוד מהראשונים הוא הדין לשיער.{{הערה|פסקי הרי"ד (ברכות כד.) ועוד}}

נאמר בתורה "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר"{{הערה|דברים כג טו}}, ולמדו מכאן חכמים שיש איסור אמירת דברים שבקדושה בפני ערוה.{{הערה|שבת כג. וקנ.}}

נאמר בתורה שהכהנים זוכים בשוק השלמים, ונחלקו התנאים מהו השוק{{הערה|חולין פרק י משנה ד}}. עולה מדברי הראשונים והאחרונים, שלהלכה השוק הוא מעל הפרק האמצעי (=מעל 'הברך' של הבהמה).{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט ועוד}}

ואילו מהמשנה באוהלות שמונה את איברי האדם, נראה שהשוק נמצא מתחת לברך{{הערה|פרק א הלכה ח. אבל ראו בפירוש סדרי טהרות שם}}. וכן נראה מדברי הגמרא בעניין חליצה.{{הערה|יבמות קג. וכן בנדה נז: "על שוקה ועל פרסותיה". וראו עוד בשו"ת רעק"א מהדורא תניינא סימן כח.}}

'''התוספות''' במנחות חילקו בין בהמה לאדם: "ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם, דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות. דתנן באהלות: שניים בשוק, חמשה בארכובה, ואחד בירך. אלמא קרי שוק עצם המחובר לרגל".{{הערה|מנחות לז. ד"ה קיבורת}}

ואילו '''התוספות ישנים''' ביומא חילקו בין לשון המקרא ללשון חכמים: "דודאי בלשון תלמוד אין חילוק ומשונה הוא מלשון המקרא, דלשון חכמים לעצמו. שהרי כמו כן מצינו בשוק של שלמים דפליגי על ר' יהודה בסוף משנה דפרק הזרוע שהיא מן הארכובה ולמעלה, אף על פי שבכל מקום בתלמוד קורא שוק מן הארכובה ולמטה. כדאמר במצות חליצה (יבמות קג.) דהוה ליה איסתוירא מעל ושוקא מעל דמעל, וכן שוק דריש אהלות חשיב ליה למטה מן הארכובה".{{הערה|יומא עא: ד"ה אמר ר' זירא}}

וכתב '''הדברי יציב'''{{הערה|אבן העזר סימן לז}}:

אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד}}