19
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
←מחלוקת הראשונים בביאור הדין: הרחבה
עורך תורני (שיחה | תרומות) (תחילת עבודה) |
עורך תורני (שיחה | תרומות) (←מחלוקת הראשונים בביאור הדין: הרחבה) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
**ה'''פרי חדש''' (סי' תכ"ט ס"א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש"י''' (סוכה ט. ד"ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: "כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו", ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם. | **ה'''פרי חדש''' (סי' תכ"ט ס"א) הקשה על תירוץ הבית יוסף שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש"י''' (סוכה ט. ד"ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: "כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו", ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם. | ||
**ה'''ב"ח''' (סי' תכט ס"א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש"א''' (סוכה, ט., בפירש"י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ"ט סק"א) הביא את שתי הדעות. | **ה'''ב"ח''' (סי' תכט ס"א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש"א''' (סוכה, ט., בפירש"י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ"ט סק"א) הביא את שתי הדעות. | ||
*ה'''ב"ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש"ל''' (בב"ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע"ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב"ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר"ה, טז:) "חייב אדם לטהר עצמו ברגל", ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד"ה 'והתנן') "ואע"פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ"מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ"ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני". | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||