19
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
←הראשונים הסוברים שיש להקדים
עורך תורני (שיחה | תרומות) מ (←יסוד הדין והגדרתו: ניסוח) |
עורך תורני (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
**ה'''ב"ח''' (סי' תכט ס"א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש"א''' (סוכה, ט., בפירש"י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ"ט סק"א) הביא את שתי הדעות. | **ה'''ב"ח''' (סי' תכט ס"א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש"א''' (סוכה, ט., בפירש"י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ"ט סק"א) הביא את שתי הדעות. | ||
*ה'''ב"ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש"ל''' (בב"ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע"ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב"ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר"ה, טז:) "חייב אדם לטהר עצמו ברגל", ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד"ה 'והתנן') "ואע"פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ"מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ"ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני". | *ה'''ב"ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש"ל''' (בב"ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע"ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב"ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר"ה, טז:) "חייב אדם לטהר עצמו ברגל", ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד"ה 'והתנן') "ואע"פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ"מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ"ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני". | ||
וכן פירש ה'''פרי חדש''' (סי' תכ"ט ס"א) שאין כוונת הגמרא במגילה שדורשים בפסח עצמו דווקא, אלא ללמדנו שדורשים בהלכות פפסח ב'זמן פסח', אך לא נתבאר מהו הזמן המדויק של קיום הדין. ולומד זאת מה'''גמרא''' (פסחים ו.) ששלשים יום קודם הפסח נחשב זמן פסח. | |||
*ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ"א ה"א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ"ג ה"ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם"א ה"א ד"ה שואלין) | |||
====להלכה=== | |||
להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ"ט ס"א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק"א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב"א והר"ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||