71
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קנין חצר במציאה"
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===מאיזה דין חצרו של אדם קונה לו=== | ===מאיזה דין חצרו של אדם קונה לו=== | ||
בדברי רב אשי במסקנת הגמרא, מבואר דין הגט שהוא משום יד, וכן דין המתנה שהיא משום שליחות. אך לא מבואר לגבי מציאה, מאיזה דין חצרו זוכה לו. ונחלקו הראשונים בדבר. יש אומרים שחצר בין משתמרת ובין אינה משתמרת זוכה מדין יד, יש אומרים שזוכה מדין שליחות, ויש מחלקים ואומרים שבמשתמרת זוכה מדין שליחות ובאינה משתמרת זוכה מדין יד בעומד בצד שדהו, וכדלהלן. | |||
כתב '''רש"י''' (יב א ד"ה גבי) שבמציאה אם אינו עומד בצד שדהו, אי אפשר לזכות מדין שליחות, כיון שבשליחות יש דעת שולח או דעת שליח, אבל במציאה כשאינו עומד בצד שדהו אין לא זה ולא זה. ומשמע מדבריו שבעומד בצד שדהו, זוכה במציאה מדין יד, שחצירו היא כשלוחו. אלא שלא מבואר בדבריו, מאיזה דין יזכה במציאה בחצר המשתמרת כאשר אינו עומד בצד שדהו. | כתב '''רש"י''' (יב א ד"ה גבי) שבמציאה אם אינו עומד בצד שדהו, אי אפשר לזכות מדין שליחות, כיון שבשליחות יש דעת שולח או דעת שליח, אבל במציאה כשאינו עומד בצד שדהו אין לא זה ולא זה. ומשמע מדבריו שבעומד בצד שדהו, זוכה במציאה מדין יד, שחצירו היא כשלוחו. אלא שלא מבואר בדבריו, מאיזה דין יזכה במציאה בחצר המשתמרת כאשר אינו עומד בצד שדהו. | ||
<BR/>קושייה זו הקשה ה'''ר"ן''' בחידושים (יא ב ד"ה האי חצר), ותירץ שכל שהחצר משתמרת לו, הויא לה כידא אריכתא, שהרי אף מה שזוכה בידו הוא נותנה בחצירו. הובאו דבריו גם ב'''נימוקי יוסף''' (ה ב ד"ה ראה). ובתירוץ נוסף כתב הר"ן שם שתקנת חכמים היא שחצר תיקנה במציאה, דלא גרע מד' אמות {{ראה עוד|קנין חצר במציאה|שיטת רש"י}}. | <BR/>קושייה זו הקשה ה'''ר"ן''' בחידושים (יא ב ד"ה האי חצר), ותירץ שכל שהחצר משתמרת לו, הויא לה כידא אריכתא, שהרי אף מה שזוכה בידו הוא נותנה בחצירו. הובאו דבריו גם ב'''נימוקי יוסף''' (ה ב ד"ה ראה). ובתירוץ נוסף כתב הר"ן שם שתקנת חכמים היא שחצר תיקנה במציאה, דלא גרע מד' אמות {{ראה עוד|קנין חצר במציאה|שיטת רש"י}}. | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
אבל ה'''רא"ש''' (א לא) כתב שחצר המשתמרת קונה במציאה מדין שליחות, כיון שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. אלא שחצר שאינה משתמרת אינה קונה מדין שליחות, שהרי אין אדם רוצה שיהיו חפציו ביד שליח שאין משתמר בידו, ולכן בעינן שיהיה עומד בצד חצרו, שתזכה לו מדין יד. וכן משמע ב'''תוספות''' (יב א ד"ה חצר). וכן נראה שמפרש ה'''ריטב"א''' (יב א ד"ה אלא) בדעת רש"י (וברש"י שלפנינו א"א לומר כן, שהרי כתב שבמציאה אין דין שליחות לפי שליכא דעת שולח. אבל כנראה שגיר' אחרת היתה לפניו, שהרי גם בחידושי הר"ן שכתב כפי שלפנינו, מבואר בדבריו שאינם כתובים ברש"י אלא מדיליה מפרש כן). | אבל ה'''רא"ש''' (א לא) כתב שחצר המשתמרת קונה במציאה מדין שליחות, כיון שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. אלא שחצר שאינה משתמרת אינה קונה מדין שליחות, שהרי אין אדם רוצה שיהיו חפציו ביד שליח שאין משתמר בידו, ולכן בעינן שיהיה עומד בצד חצרו, שתזכה לו מדין יד. וכן משמע ב'''תוספות''' (יב א ד"ה חצר). וכן נראה שמפרש ה'''ריטב"א''' (יב א ד"ה אלא) בדעת רש"י (וברש"י שלפנינו א"א לומר כן, שהרי כתב שבמציאה אין דין שליחות לפי שליכא דעת שולח. אבל כנראה שגיר' אחרת היתה לפניו, שהרי גם בחידושי הר"ן שכתב כפי שלפנינו, מבואר בדבריו שאינם כתובים ברש"י אלא מדיליה מפרש כן). | ||
וה'''ריטב"א''' (יב א ד"ה הלכך) | וה'''ריטב"א''' עצמו כתב (יב א ד"ה הלכך) שבמציאה זוכה לו חצירו מדין שליחות, אלא שצריך שיהיה משתמר, ולכן היכא שאינו משתמר בעינן שיעמוד בצדה כדי שתשמר לו, וזה לא מדין יד אלא מדין שליחות. וכתב שהדין כן אף ב[[מתנה]], ורב אשי אינו סובר כרב פפא שדעת אחרת מקנה אותן שאני. | ||
==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'== | ==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'== | ||
| שורה 37: | שורה 39: | ||
ה'''בית יוסף''' (ד"ה ולענין) הכריע כהרמב"ם, וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד). וה'''רמ"א''' שם חלק וכתב שיש אומרים שעומד בצד שדהו סגי ולא בעינן שיאמר. ולכאורה דבריו הם כהרא"ש והתוס'. אמנם לגבי צבי וגוזלות (ד) לא השיג על דברי השלחן ערוך, ומשמע שבזה סובר צריך שיאמר זכתה לי שדי. ואפשר שסובר כדברי הר"ן לעיל, שבמציאה מהלכת, אם אינו אומר זכתה לי שדי, לא חשיב כמשתמרת לו, וכן כתב ה'''סמ"ע''' (טו). | ה'''בית יוסף''' (ד"ה ולענין) הכריע כהרמב"ם, וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד). וה'''רמ"א''' שם חלק וכתב שיש אומרים שעומד בצד שדהו סגי ולא בעינן שיאמר. ולכאורה דבריו הם כהרא"ש והתוס'. אמנם לגבי צבי וגוזלות (ד) לא השיג על דברי השלחן ערוך, ומשמע שבזה סובר צריך שיאמר זכתה לי שדי. ואפשר שסובר כדברי הר"ן לעיל, שבמציאה מהלכת, אם אינו אומר זכתה לי שדי, לא חשיב כמשתמרת לו, וכן כתב ה'''סמ"ע''' (טו). | ||
==אם צריך שיהיה בתוכה או חוצה לה== | ==אם צריך שיהיה בתוכה או אפילו עומד חוצה לה== | ||
ה'''גמרא''' (עירובין צב ב) מביאה ברייתא שאם אשה עומדת בחצר גדולה, וזרק לה בעלה גט לחצר קטנה שנפרצה לחצר הגדולה, האשה מגורשת. אבל אם עומדת בקטנה וזרק לה את הגט לגדולה אינה מגורשת. | ה'''גמרא''' (עירובין צב ב) מביאה ברייתא שאם אשה עומדת בחצר גדולה, וזרק לה בעלה גט לחצר קטנה שנפרצה לחצר הגדולה, האשה מגורשת. אבל אם עומדת בקטנה וזרק לה את הגט לגדולה אינה מגורשת. | ||
<BR/>וכתבו '''תוספות''' שם (ד"ה אשה) שמדובר ששתי החצרות שלה, ואפילו הכי בעינן שתעמוד בתוכה. וכתבו שלפי"ז צ"ל שמה שכתוב במשנה בגיטין עז: שהזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה מגורשת, זהו דווקא כשהיא בתוכה, ולא מספיק שתעמוד בצדה, שהרי אם עומדת בקטנה אינה קונה גט שנזרק לגדולה, אף שעומד בצדה. כדעה זו כתב גם ה'''רשב"א''' (עירובין צב ב ד"ה אשה) בשם רש"י והראב"ד, והכריע כמותם (בבא מציעא יא ב ד"ה עומד). | <BR/>וכתבו '''תוספות''' שם (ד"ה אשה) שמדובר ששתי החצרות שלה, ואפילו הכי בעינן שתעמוד בתוכה. וכתבו שלפי"ז צ"ל שמה שכתוב במשנה בגיטין עז: שהזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה מגורשת, זהו דווקא כשהיא בתוכה, ולא מספיק שתעמוד בצדה, שהרי אם עומדת בקטנה אינה קונה גט שנזרק לגדולה, אף שעומד בצדה. כדעה זו כתב גם ה'''רשב"א''' (עירובין צב ב ד"ה אשה) בשם רש"י והראב"ד, והכריע כמותם (בבא מציעא יא ב ד"ה עומד). | ||