38
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין פרק האישה נקנית"
←הסבר הגמרא
Ziv galanti (שיחה | תרומות) |
Ziv galanti (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==גמרא== | ==גמרא== | ||
האשה נקנית מאי שנא הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש? משום דקא בעי למיתני כסף, וכסף מנא לן? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: (דברים כב) "כי יקח איש אשה", וכתיב התם: (בראשית כג) "נתתי כסף השדה קח ממני", וקיחה איקרי קנין? דכתיב: (בראשית מט) "השדה אשר קנה אברהם", אי נמי- | האשה נקנית מאי שנא הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש? משום דקא בעי למיתני כסף, וכסף מנא לן? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: (דברים כב) "כי יקח איש אשה", וכתיב התם: (בראשית כג) "נתתי כסף השדה קח ממני", וקיחה איקרי קנין? דכתיב: (בראשית מט) "השדה אשר קנה אברהם", אי נמי- "שדות בכסף יקנו" (ירמיהו לב),תני האשה נקנית. | ||
===הסבר הגמרא=== | ===הסבר הגמרא=== | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
1. כאן הגמרא מקשה מדוע התנא נוקט כאן לשון קנין, ולהלן [בפרק ב] לשון קידושין. ובסמוך הגמרא מקשה מדוע התנא דיבר במשנתנו על האשה ["האשה נקנית"]. ואילו להלן [בפרק ב] התנא דבר על האיש ["האיש מקדש"]. הראשונים הקשו מדוע הגמרא לא מדקדקת תחלה על המילה "האשה". ורק אחר כך ראוי לדקדק על המילה "נקנית". עיין שם. | 1. כאן הגמרא מקשה מדוע התנא נוקט כאן לשון קנין, ולהלן [בפרק ב] לשון קידושין. ובסמוך הגמרא מקשה מדוע התנא דיבר במשנתנו על האשה ["האשה נקנית"]. ואילו להלן [בפרק ב] התנא דבר על האיש ["האיש מקדש"]. הראשונים הקשו מדוע הגמרא לא מדקדקת תחלה על המילה "האשה". ורק אחר כך ראוי לדקדק על המילה "נקנית". עיין שם. | ||
ומבארת הגמרא: התנא נוקט כאן לשון "קנין" ולא לשון קידושין, משום דקא בעי למיתני, היות והוא רוצה לשנות בהמשך המשנה, שאחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, היא על ידי נתינת כסף. | '''ומבארת הגמרא:''' התנא נוקט כאן לשון "קנין" ולא לשון קידושין, משום דקא בעי למיתני, היות והוא רוצה לשנות בהמשך המשנה, שאחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, היא על ידי נתינת כסף,'''שואלת הגמרא:''' וכסף מנא לן-מניין כסף לשון קניין? '''מתרצת הגמרא:''' גמר 'קיחה קיחה' משדה עפרון- כשאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה מעפרון החיתי,מהקניין הזה לומדים שיש קניין בקידושין קיחה קיחה משדה עפרון,שכתיב הכא-שכאן כתוב "כי יקח איש אישה" (דברים כ"ד א' ) לשון קיחה ושם בשדה עפרון כתוב: "נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כ"ג י"ג ) ומכאן מהגזירה שווה 'קיחה קיחה' למדנו שאישה נקנית בכסף,'''שואלת הגמרא:''' מניין שקיחה לשון קניין? '''מתרצת הגמרא:''' שכתוב-באותה מכירה של מערת המכפלה לאברהם:"השדה אשר קנה אברהם" (בראשית כ"ה י' ) ומשמע שקיחה לשון קניין מהפסוקים:"נתתי כסף השדה קח ממני"-לשון קיחה, ומ-"השדה אשר קנה אברהם"-לשון קניין. | ||
'''ומביאה הגמרא עוד פסוק שכסף נקרא קניין:''' "שדות בכסף יקנו" ( ירמיהו ל"ב מ"ד ). | |||
'''לכן-''' התנא שנה האישה נקנית בלשון קניין שלשון זו מתאימה לקידושי כסף שגם בהם נאמר לשון קניין. | |||
=='''תוספות על הסוגיה'''== | =='''תוספות על הסוגיה'''== | ||