הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין פרק האישה נקנית"

שורה 47: שורה 47:
==גמרא==
==גמרא==


האשה נקנית מאי שנא הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש? משום דקא בעי למיתני כסף, וכסף מנא לן? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: (דברים כב) "כי יקח איש אשה", וכתיב התם: (בראשית כג) "נתתי כסף השדה קח ממני", וקיחה איקרי קנין? דכתיב: (בראשית מט) "השדה אשר קנה אברהם", אי נמי- (ירמיהו לב) "שדות בכסף יקנו",תני האשה נקנית.
האשה נקנית מאי שנא הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש? משום דקא בעי למיתני כסף, וכסף מנא לן? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: (דברים כב) "כי יקח איש אשה", וכתיב התם: (בראשית כג) "נתתי כסף השדה קח ממני", וקיחה איקרי קנין? דכתיב: (בראשית מט) "השדה אשר קנה אברהם", אי נמי- "שדות בכסף יקנו" (ירמיהו לב),תני האשה נקנית.


===הסבר הגמרא===
===הסבר הגמרא===
שורה 59: שורה 59:


  1.  כאן הגמרא מקשה מדוע התנא נוקט כאן לשון קנין, ולהלן [בפרק ב] לשון קידושין. ובסמוך הגמרא מקשה מדוע התנא דיבר במשנתנו על האשה ["האשה נקנית"]. ואילו להלן [בפרק ב] התנא דבר על האיש ["האיש מקדש"]. הראשונים הקשו מדוע הגמרא לא מדקדקת תחלה על המילה "האשה". ורק אחר כך ראוי לדקדק על המילה "נקנית". עיין שם.
  1.  כאן הגמרא מקשה מדוע התנא נוקט כאן לשון קנין, ולהלן [בפרק ב] לשון קידושין. ובסמוך הגמרא מקשה מדוע התנא דיבר במשנתנו על האשה ["האשה נקנית"]. ואילו להלן [בפרק ב] התנא דבר על האיש ["האיש מקדש"]. הראשונים הקשו מדוע הגמרא לא מדקדקת תחלה על המילה "האשה". ורק אחר כך ראוי לדקדק על המילה "נקנית". עיין שם.
ומבארת הגמרא: התנא נוקט כאן לשון "קנין" ולא לשון קידושין, משום דקא בעי למיתני, היות והוא רוצה לשנות בהמשך המשנה, שאחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, היא על ידי נתינת כסף.
'''ומבארת הגמרא:''' התנא נוקט כאן לשון "קנין" ולא לשון קידושין, משום דקא בעי למיתני, היות והוא רוצה לשנות בהמשך המשנה, שאחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, היא על ידי נתינת כסף,'''שואלת הגמרא:''' וכסף מנא לן-מניין כסף לשון קניין? '''מתרצת הגמרא:''' גמר 'קיחה קיחה' משדה עפרון- כשאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה מעפרון החיתי,מהקניין הזה לומדים שיש קניין בקידושין קיחה קיחה משדה עפרון,שכתיב הכא-שכאן כתוב "כי יקח איש אישה" (דברים כ"ד א' ) לשון קיחה ושם בשדה עפרון כתוב: "נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כ"ג י"ג ) ומכאן מהגזירה שווה 'קיחה קיחה' למדנו שאישה נקנית בכסף,'''שואלת הגמרא:''' מניין שקיחה לשון קניין?  '''מתרצת הגמרא:''' שכתוב-באותה מכירה של מערת המכפלה לאברהם:"השדה אשר קנה אברהם" (בראשית כ"ה י' ) ומשמע שקיחה לשון קניין מהפסוקים:"נתתי כסף השדה קח ממני"-לשון קיחה, ומ-"השדה אשר קנה אברהם"-לשון קניין.
 
'''ומביאה הגמרא עוד פסוק שכסף נקרא קניין:''' "שדות בכסף יקנו" ( ירמיהו ל"ב מ"ד ).
 
'''לכן-''' התנא שנה האישה נקנית בלשון קניין שלשון זו מתאימה לקידושי כסף שגם בהם נאמר לשון קניין.
=='''תוספות על הסוגיה'''==
=='''תוספות על הסוגיה'''==


38

עריכות