553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"
←פסיקת ההלכה
| שורה 63: | שורה 63: | ||
ה'''שו"ע''' פוסק (רעא יב) כפי דעת הראשונים הספרדים, שנוטלים את הידיים לאחר הקידוש, ואם נטל את ידיו יקדש על הפת, ולא על היין, שגילה דעתו שחביב עליו הפת כפי הטעם שנתן ה'''ר"ן''' לשיטת ה'''רי"ף''' וסיעתו. | ה'''שו"ע''' פוסק (רעא יב) כפי דעת הראשונים הספרדים, שנוטלים את הידיים לאחר הקידוש, ואם נטל את ידיו יקדש על הפת, ולא על היין, שגילה דעתו שחביב עליו הפת כפי הטעם שנתן ה'''ר"ן''' לשיטת ה'''רי"ף''' וסיעתו. | ||
ה'''רמ"א''' חולק על ה'מחבר', ופוסק כפי רבותיו האשכנזים, שלכתחילה יש ליטול ידיים קודם הקידוש ולקדש על היין, וכותב שכן המנהג פשוט באזורים אלו, ואין לשנות ממנהג זה, לבד מליל הפסח. | ה'''רמ"א''' חולק על ה'מחבר', ופוסק כפי רבותיו האשכנזים, שלכתחילה יש ליטול ידיים קודם הקידוש ולקדש על היין, וכותב שכן המנהג פשוט באזורים אלו, ואין לשנות ממנהג זה, לבד מליל הפסח, וכן כותב ב'''דרכי משה''' (שם) ש"מימי לא ראיתי מי שקידש קודם נטילה חוץ מלילי פסח". | ||
ה'''מג"א''' (ס"ק כו) כותב בטעם ה'''שו"ע''' שלדעתו הקידוש נקרא הפסק, אבל בני ביתו יכולים ליטול קודם הקידוש, אך ה'''מחצית השקל''' כתב (ד"ה ובני ביתו) שלפי מה שכתב ה'''מג"א''' במקום אחר (סימן קצג) שטוב שהשומעים יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכן טוב שגם הם יטלו ידיים לאחר הקידוש. | ה'''מג"א''' (ס"ק כו) כותב בטעם ה'''שו"ע''' שלדעתו הקידוש נקרא הפסק, אבל בני ביתו יכולים ליטול קודם הקידוש, אך ה'''מחצית השקל''' כתב (ד"ה ובני ביתו) שלפי מה שכתב ה'''מג"א''' במקום אחר (סימן קצג) שטוב שהשומעים יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכן טוב שגם הם יטלו ידיים לאחר הקידוש. | ||