553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"
←שיטת הרשב"ם, ר"י, ר"ת והרא"ש
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ה'''רא"ש''' מסביר אף הוא מצורה כזאת {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, וכן ה'''מהרש"א'''. ה'''רא"ש''' אף בפועל היה נוהג ליטול ידיו ואז לקדש ('''טור''' או"ח רעא). | ה'''רא"ש''' מסביר אף הוא מצורה כזאת {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, וכן ה'''מהרש"א'''. ה'''רא"ש''' אף בפועל היה נוהג ליטול ידיו ואז לקדש ('''טור''' או"ח רעא). | ||
'''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} כה'''רשב"ם''', וכותבים שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעתם לפי שיטת שמואל דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה, ואינם סוברים כה'''רשב"ם''' שעדיף לכתחילה לקדש ואז ליטול. כשיטה זו פסק ה'''הגהות מיימוניות''' (הלכות שבת כט). ה'''תוס'''' | '''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} כה'''רשב"ם''', וכותבים שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעתם לפי שיטת שמואל דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה, ואינם סוברים כה'''רשב"ם''' שעדיף לכתחילה לקדש ואז ליטול. כשיטה זו פסק ה'''הגהות מיימוניות''' (הלכות שבת כט). | ||
ה'''תוס'''' (ד"ה מקדש אריפתא) מוסיף שנראה ל'''ר"ת''', שא"א בכלל לקדש על הפת. וכן כותבים ה'''תוס'''' שבהתחלה לפי רב ברונא בשם רב אסור ליטול קודם קידוש כיוון שיש קידוש שלא במקום סעודה, וחוששים שמא יצא לחוץ ויהיה הפסק, ועל כך מביאה הגמרא את הנהגתו של רב שבכוונתו הייתה לאכול מיד את הפת משום שהייתה חביבה עליו. ולשמואל ק"ו שיכול ליטול ידיו לפני הקידוש ללא חשש הפסק, וזה שלב"ה שאומרים שקודם מוזגין את הכוס ואז נוטלים ידיים, זה דווקא בחול שיש חשש שיתעסק בדברים אחרים אבל בשבת לא חוששים לכך ולכן יכול ליטול ואז לקדש. '''ר"י''' מביא עוד חילוק וכותב ששם ב"ה מדברים על חמין והוי היסח הדעת ואילו פה על קידוש ואינו נחשב היסח הדעת. | |||
ה'''טור''' (או"ח רעא) כותב שהוא תמה על מנהג אביו ה'''רא"ש''', שלפי שיטתו צריך להוציא את המימרא של רב ברונא מפשטה. ה'''ב"ח''' מסביר (ס"ק יא) את התמיהה; שהרי משמע מדבריו שתמיד מקדשים ורק לאחר מכן נוטלים, אך ראשונים אלו סבורים שדברים אלו הם רק לפי שיטת רב ולא לפי דעת שמואל. | ה'''טור''' (או"ח רעא) כותב שהוא תמה על מנהג אביו ה'''רא"ש''', שלפי שיטתו צריך להוציא את המימרא של רב ברונא מפשטה. ה'''ב"ח''' מסביר (ס"ק יא) את התמיהה; שהרי משמע מדבריו שתמיד מקדשים ורק לאחר מכן נוטלים, אך ראשונים אלו סבורים שדברים אלו הם רק לפי שיטת רב ולא לפי דעת שמואל. | ||