553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===שיטת רב עמרם, הרמב"ם והרי"ף=== | ===שיטת רב עמרם, הרמב"ם והרי"ף=== | ||
לדעת '''רב עמרם''' ה'''רמב"ם''' וה'''רי"ף''', הקידוש נחשב הפסק, ולכן יש לקדש ולאחר מכן יש ליטול ידיים. במקרה שאדם נטל ידיו קודם הקידוש יקדש על הפת. ה'''טור''' מביא שכך היה נוהג גם ה'''מהר"ם מרוטנבורג'''. | לדעת '''רב עמרם''' ה'''רמב"ם''' וה'''רי"ף''', הקידוש נחשב הפסק, ולכן יש לקדש ולאחר מכן יש ליטול ידיים. במקרה שאדם נטל ידיו קודם הקידוש יקדש על הפת. ה'''טור''' מביא שכך היה נוהג גם ה'''מהר"ם מרוטנבורג'''. | ||
ראשונים אלו מסבירים את הגמרא בצורה כזאת; לדעת רב ברונא אכן אין ליטול קודם הקידוש, ואף רב אינו חולק עליו, אלא גם הוא סובר שצריך לקדש ואז ליטול, ומתי שהיה שהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין ואז נוטל ואוכל מהפת, ומתי שהיה חביב עליו הפת היה נוטל ואז מקדש על הפת, אך לדעתו במצב הרגיל שמקדשים על היין יש לקדש ואז ליטול. | |||
מה שרב ברונא ורב חולקים הוא, אם אפשר לקדש על הפת; לפי רב ברונא כיוון שא"א לקדש על הפת, הרי שמי שנטל קודם הקידוש לא יכול לקדש על הפת כיוון שא"א, וכן לא יכול לקדש על היין כיוון שזה הפסק, ולכן נאלץ לפסוק שצריך לקדש על היין, וכיוון שזה נחשב הפסק צריך ליטול ידיים שוב. | |||
לפי רב, מותר לקדש על הפת, ולכן כשסתם מקדשים על היין ברור שצריך לקדש קודם, אך מכיוון שאפשר לקדש על הפת, במקרה כזה, יהיה אפשר ליטול את היידים ואז לקדש על הפת. | |||
היוצא מההסבר הזה יוצא לגם לרב וגם לרב ברונא צריך לקדש ואז ליטול ידיים. וכן ראשונים אלו פוסקים כרב שאפשר לקדש על הפת, ולכן במקרה שאדם נטל ידיים קודם הקידוש יקדש על הפת ולא על היין. | |||
===שיטת ר"י, ר"ת והרא"ש=== | ===שיטת ר"י, ר"ת והרא"ש=== | ||
לפי דעת '''ר"י''', '''ר"ת''' וה'''רא"ש''' הקידוש אינו נחשב הפסק, כי קיימא לן כשמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, ואם כן מותר ליטול קודם הקידוש. ה'''טור''' מביא שאביו ה'''רא"ש''' היה נוהג ליטול קודש הקידוש. לדעתם במקרה שאדם נטל ידיו קודם קידוש, וודאי שיכול לקדש לכתחילה על היין ולא רק על הפת. | לפי דעת '''ר"י''', '''ר"ת''' וה'''רא"ש''' הקידוש אינו נחשב הפסק, כי קיימא לן כשמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, ואם כן מותר ליטול קודם הקידוש. ה'''טור''' מביא שאביו ה'''רא"ש''' היה נוהג ליטול קודש הקידוש. לדעתם במקרה שאדם נטל ידיו קודם קידוש, וודאי שיכול לקדש לכתחילה על היין ולא רק על הפת. | ||
====שיטת הרשב"ם==== | ====שיטת הרשב"ם==== | ||
ה'''רשב"ם''', נוקט במען שיטת ביניים, וכותב מחד, שהקידוש אינו נחשב הפסק ואם כן במקרה שאדם נטל ידיו קודם קידוש יכול לקדש על היין, כ'''ר"י''', '''ר"ת''' ו'''הרא"ש''', אך מצד שני כותב שראוי לכתחילה לקדש קודם הנטילה, כ'''רב עמרם''', ה'''רמב"ם''' וה'''רי"ף'''. | ה'''רשב"ם''', נוקט במען שיטת ביניים, וכותב מחד, שהקידוש אינו נחשב הפסק ואם כן במקרה שאדם נטל ידיו קודם קידוש יכול לקדש על היין, כ'''ר"י''', '''ר"ת''' ו'''הרא"ש''', אך מצד שני כותב שראוי לכתחילה לקדש קודם הנטילה, כ'''רב עמרם''', ה'''רמב"ם''' וה'''רי"ף'''. | ||
==פסיקת ההלכה== | |||
הטור מביא את שיטות הראשונים, וכותב שמנהג אביו הרא"ש היה ליטול ואז לקדש, ונראה שכך פוסק. מכל מקום כותב שהוא תמה על מנהג אביו הרא"ש שצריך להוציא את הגמרא מפשטה. | |||