הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"

קדימת נטילת ידיים לקידוש (עריכה)

גרסה מ־16:50, 6 במאי 2022

נוספו 1,113 בתים , 16:50, 6 במאי 2022

אין תקציר עריכה

בן עזאי

553

עריכות

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ===שיטת רב עמרם, הרמב"ם והרי"ף===
-ה'''טור''' מביא, ש'''רב עמרם''' כתב; שלאחר שמקדש על הכוס נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, אבל אם נטל קודם לא יקדש על היין אלא על הפת.
+ה'''טור''' מביא (או"ח רעא), ש'''רב עמרם''' כתב (בסידורו ח"ב יז); שלאחר שמקדש על הכוס נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, אבל אם נטל קודם לא יקדש על היין אלא על הפת.
-וכן כתב ה'''רמב"ם''': שמי שנתכוון לקדש על היין ושכח ונטל ידיו לסעודה קודם שקידש, הרי זה מקדש על הפת ולא על היין כיון שנטל ידיו לסעודה. וכן היה נוהג '''רבי מאיר מרונטבורג''' לקדש קודם הנטילה, וכן פסק וה'''רי"ף'''.
+וכן כתב ה'''רמב"ם''': שמי שנתכוון לקדש על היין ושכח ונטל ידיו לסעודה קודם שקידש, הרי זה מקדש על הפת ולא על היין כיון שנטל ידיו לסעודה. וכן היה נוהג '''רבי מאיר מרונטבורג''' לקדש קודם הנטילה. לדעתם הקידוש נחשב הפסק, בין הנטילה לאכילה, ולכן יש לקדש ורק לאחר מכן יש ליטול ידיים. במקרה שאדם נטל ידיו קודם הקידוש, פוסקים שצריך לקדש על הפת, ולא על היין.
-לדעתם הקידוש נחשב הפסק, בין הנטילה לאכילה, ולכן יש לקדש ורק לאחר מכן יש ליטול ידיים. במקרה שאדם נטל ידיו קודם הקידוש, פוסקים שצריך לקדש על הפת, ולא על היין.
 ראשונים אלו מסבירים את הגמרא בצורה כזאת; לדעת רב ברונא אכן אין ליטול קודם הקידוש, ואף רב אינו חולק עליו, אלא גם הוא סובר שצריך לקדש ואז ליטול, ומתי שהיה שהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין ואז נוטל ואוכל מהפת, ומתי שהיה חביב עליו הפת היה נוטל ואז מקדש על הפת, אך לדעתו במצב הרגיל שמקדשים על היין יש לקדש ואז ליטול.
@@ שורה 22: / שורה 20: @@
 היוצא מההסבר הזה יוצא לגם לרב וגם לרב ברונא צריך לקדש ואז ליטול ידיים. וכן ראשונים אלו פוסקים כרב שאפשר לקדש על הפת, ולכן במקרה שאדם נטל ידיים קודם הקידוש יקדש על הפת ולא על היין.
+ה'''ב"ח''' כותב (רעא ס"ק י) ששיטת ה'''רי"ף''' היא כהאופן הזה להסביר את הגמרא, ולפי שיטתו הרי בין לרב ברונא ובין לרב צריך לקדש ואז ליטול, אלא שפוסקים כרב שהנוטל ידיו קודם קידוש יקדש על הפת. וכ"כ ה'''מגיד משנה''' בדעת ה'''רמב"ם'''.
 ===שיטת הרשב"ם, ר"י, ר"ת והרא"ש===
-ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} את סוגיית  הגמרא, בצורה כזאת; רב ברונא אמר את שיטתו, כשיטת רב שאמר שיש קידוש שלא במקום סעודה {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, ולכן הקידוש נחשב הפסק. אבל לעומת זאת, שמואל סובר שאין קידוש אלא במקום סעודה, ולפי זה יוצא שהקידוש לא נחשב הפסק, ואז מביאה הגמרא את המימרא דדרב, והיינו דרב חזר בו, ופוסק כשמואל. וכיוון דקי"ל כשמואל הקידוש אינ נחשב הפסק.
+ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} את סוגיית  הגמרא, בצורה כזאת; רב ברונא אמר את שיטתו, כשיטת רב שאמר שיש קידוש שלא במקום סעודה {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, ולכן הקידוש נחשב הפסק. אבל לעומת זאת, שמואל סובר שאין קידוש אלא במקום סעודה, ולפי זה יוצא שהקידוש לא נחשב הפסק ואז מביאה הגמרא את הנהגתו של רב, שאותה אפשר להסביר שרב תמיד היה נוטל את  ידיו קודם הקידוש, ואז אם היה חביב לו הפת היה מקדש על הפת, ואם היה חביב לו היין היה מקדש על היין, כיוון שזה לא נחשב הפסק. יוצא ע"פ סברה זו שאפשר ומותר ליטול את הידיים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין.
-את הנהגתו של רב, אפשר להסביר שרב תמיד היה נוטל את  ידיו קודם הקידוש, ואז אם היה חביב לו הפת היה מקדש על הפת, ואם היה חביב לו היין היה מקדש על היין, כיוון שזה לא נחשב הפסק. יוצא ע"פ סברה זו שאפשר ומותר ליטול את הידיים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין.
+ה'''תוס'''' מקשים על הסברו של ה'''רשב"ם''', שאם הרי רב פסק שיש קידוש שלא במקום סעודה, איך יכול ליטול קודם קידוש והרי זה הפסק, ומתרצים שלשיטתו מדובר במקרה שהייתה דעתו לקדש על הפת ונמלך ורצה לקדש על היין שבדיעבד מותר. וכל זאת זה לשיטת רב, אבל לשמואל, לשיטתו הקידוש לא הפסק, הרי שמותר לכתחילה ליטול ואז לקדש.
+וכיוון שקיימא לן כשמואל הרי שיוצא שאין הקידוש נחשב הפסק ואפשר ליטול לפני הקידוש.
 ה'''רשב"ם''' מוסיף, שמכל מקום טוב לקדש קודם נטילת הידיים, וכיוון שנחלקו בברכות ב"ה וב"ש, ובית הלל אומרים שקודם מוזג את הכוס ולאחר מכון נוטלים ידיים, טוב לקדש קודם הנטילה.
 ה'''רא"ש''' מסביר אף הוא מצורה כזאת {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, וכן ה'''מהרש"א'''.
-'''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} אף הם שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעת דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה.
+'''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} כה'''רשב"ם''', וכותבים שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעתם לפי שיטת שמואל דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה, ואינם סוברים כה'''רשב"ם''' שעדיף לכתחילה לקדש ואז ליטול.
 ==פסיקת ההלכה==
-הטור מביא את שיטות הראשונים, וכותב שמנהג אביו הרא"ש היה ליטול ואז לקדש, ונראה שכך פוסק. מכל מקום כותב שהוא תמה על מנהג אביו הרא"ש שצריך להוציא את הגמרא מפשטה.
+ה'''טור''' מביא את שיטות הראשונים, וכותב שמנהג אביו ה'''רא"ש''' היה ליטול ואז לקדש, אך כותב שהוא תמה על מנהג אביו ה'''רא"ש''' שצריך להוציא את הגמרא מפשטה, ומכל מקום אינו פוסק את ההלכה.