הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"

הוסרו 2,086 בתים ,  22:03, 9 במאי 2016
שורה 41: שורה 41:


יוער, שקנין הגוף לגבי איסור אינו מכריח שיהיה קנין במעשי ידיו גם כן, ולדוגמא: הרמב"ן משוה את קנין האיסור שבעבד עברי לקנין אישות באשה, שאף שאין קנין מעשי ידיה אלא מחמת התחייבות ותקנת חכמים והוא שעבוד המוטל עליה אך אין גופה קנוי לו, בכל זאת גופה קנוי לענין איסור ולא יועיל לה מחילה אלא גט פיטורין.   
יוער, שקנין הגוף לגבי איסור אינו מכריח שיהיה קנין במעשי ידיו גם כן, ולדוגמא: הרמב"ן משוה את קנין האיסור שבעבד עברי לקנין אישות באשה, שאף שאין קנין מעשי ידיה אלא מחמת התחייבות ותקנת חכמים והוא שעבוד המוטל עליה אך אין גופה קנוי לו, בכל זאת גופה קנוי לענין איסור ולא יועיל לה מחילה אלא גט פיטורין.   
====הפקעת קנין מעשי ידיו ע"י מחילה בעוד שיש עליו גם קנין איסור====
בין הראשונים שכתבו כדעת הרמב"ן, יש להבדיל בין ה'''ריטב"א''' (קדושין טז א) שכתב במפורש שיש אפשרות להפקיע קנין מעשי ידיו במחילה לבדה אף שיש על העבד גם קנין איסור שכדי להפקיעו יש צורך בגט שחרור או הפקר, כי שני קנינים אלו עומדים בפני עצמם ואין תלות הדדית ביניהם [אף שגט שחרור מפקיע את שניהם כאחת].


דברים אלו מוציאים את דברי רבא מידי פשוטם, מאחר והוא אמר '''עבד עברי גופו קנוי''' ועל כן '''הרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול''' – ומשמע שאינו מועיל אף לשעבוד, בפרט כשנוסיף להתבונן שמצד העבד אין שום חיסרון בכך שלא השתחרר באופן פורמלי מאחר והוא מותר בשפחה ואינו משועבד לעבודת אדונו ונמצא נהנה ולא חסר.


ולכן כל עוד שלא מצאנו לאחרים שיכתבו כזאת, אין להשליך מדברי הריטב"א על שאר הראשונים, ומסתבר שלדעתם כל עוד שאין אפשרות להפקיע קנין איסור שלא ע"י גט לא תועיל מחילה אף לקנין מעשי ידיו.
שורש הויכוח ניתן למצוא בשאלה האם '''קנין האיסור''' משדרג את '''קנין מעשי ידיו''', וקנין איסור על עבדו מהוה הוכחה לכך שקנין מעשי ידיו הוא בדרגא אחרת מקנין סתמי שאינו מועיל לשנות את מעמדו ההלכתי של העבד. או ש'''קנין מעשי ידיו''' אף באופן שאינו משנה את מעמדו ההלכתי מהוה את השיא האפשרי כל עוד שהעבדות קצובה בזמן ואינו יכול להיות כשורו וחמורו.
====ביאור הסתירות====
====ביאור הסתירות====
ה'''רמב"ן''' מיישב את חילוקי הדינים שמצאנו בעבד עברי. ולדבריו כל מה ש'''עבד עברי גופו קנוי''' אינו נוגע אלא לגבי הצורך בגט שחרור כדי שיחזור למעמדו הראשון, ולפי זה אין לדמותו כלל לעבד כנעני לגבי תרומה וקרבן פסח ולהיות ידו כיד רבו מאחר וכל אלו נובעים מקנין גוף הגמור שהוא הדרגא השלישית שלא מצאנו בעבד עברי .
ה'''רמב"ן''' מיישב את חילוקי הדינים שמצאנו בעבד עברי. ולדבריו כל מה ש'''עבד עברי גופו קנוי''' אינו נוגע אלא לגבי הצורך בגט שחרור כדי שיחזור למעמדו הראשון, ולפי זה אין לדמותו כלל לעבד כנעני לגבי תרומה וקרבן פסח ולהיות ידו כיד רבו מאחר וכל אלו נובעים מקנין גוף הגמור שהוא הדרגא השלישית שלא מצאנו בעבד עברי .
49

עריכות