הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"

נוספו 22 בתים ,  23:50, 28 בנובמבר 2021
אין תקציר עריכה
שורה 79: שורה 79:
הט"ז (קי ס"ק י) מתייחס לדין זה וחולק על הב"י ומבאר שספק ספיקא הוא בדווקא ספק בגוף אחד ועניין אחד משא"כ בשני גופים או ספק אם יש לכאן איסור אין זה ספק ספיקא. וממילא חולק על הנפק"מ שאפי' נודעו הספיקות ביחד יהיו אסורים. <BR/>
הט"ז (קי ס"ק י) מתייחס לדין זה וחולק על הב"י ומבאר שספק ספיקא הוא בדווקא ספק בגוף אחד ועניין אחד משא"כ בשני גופים או ספק אם יש לכאן איסור אין זה ספק ספיקא. וממילא חולק על הנפק"מ שאפי' נודעו הספיקות ביחד יהיו אסורים. <BR/>
הש"ך (כללי ספק ספיקא א) נקט בדעת האיסור והיתר שבנודע אחרי הספק הראשון אסור כדברי הדרכי משה, ובמקום הפסד מרובה יש להתיר.  
הש"ך (כללי ספק ספיקא א) נקט בדעת האיסור והיתר שבנודע אחרי הספק הראשון אסור כדברי הדרכי משה, ובמקום הפסד מרובה יש להתיר.  
<BR/>
====ספק ספיקא משם אחד====
<BR/>
ספק ספיקא מוגדר דווקא אם שני הספיקות הם נפרדים לגמרי, אבל אם יש חפיפה בינהם אי"ז נחשב ספק ספיקא. יסוד הדברים מהתוס' בכתובות (ט.) שאמר שאם הבעל בא וטוען שפתח פתוח מצא ואביה קידשה פחות מבת ג' מתבטל ספק שלא היה תחתיו שהרי בתוליה חוזרים ושואל תוס' עדיין יתכן שיהיו פה שני ספיקות ספק באונס ספק ברצון ועוד ספק שהיה כשהיא קטנה ופיתוי קטנה אונס הוא? ומיישב התוס' ששם אונס אחד הוא.
בפסקי מהרא"י (סימן קל) חידש שכל מה שדיבר התוס' הוא בדווקא אם שתי הספיקות שווים אך אם הספיקות אינם שווים, לדוג' עז שספק אם ביכרה וילדה שני זכרים ולא ידוע מי יצא ראשון- נמצא שאם ילדה כבר- שניהם פשוטים אך אם לא ילדה יש ספק מי הבכור. ונמצא שלכל אחד מהספיקות יש השלכה אחרת ובזה שני הספיקות נחשבים שעומדים לעצמם וע"כ אומרים בזה ספק ספיקא. [הוא מסיים שלמעשה א"י לסמוך על זה כיוון שהספק הראשון מהתורה. והפר"ח באות יב כתב סיבה נוספת מפני שהספיקות כאן הם בשני גופים ולכן אי אפשר לצרפם]
בדומה לזה מסביר הש"ך [קי כללי ס"ס יב] את הטעם שסתם כלים אינם בני יומם- הוא מטעם ספק ספיקא. והמקור לזה הוא מדברי התוס' בעבודה זרה (לח:) שכתב ספק נשתמשו היום אם לאו, ואפי' נאמר שהשתמשו היום שמא נשתמשו בדבר הפוגם בעין או בדבר שלא נותן טעם. ומסביר הש"ך שהספק הראשון שלא בן יומו מתיר לכל התבשילים שבעולם, מה שאין כן הספק האחרון מתיר ספציפית לתבשיל מסוים, שיתכן שמשביח מאכל אחר.
אומנם הפר"ח [קי אות יב] מעיר שיש לעיין היטיב בדין זה. כיוון שהרשב"א שנשאל ביחס לאשה שהיה ספק אם גדולה אם קטנה והיה ספק בקידושין ובעלה גירשה, ואח"כ בדקוה ולא מצאו סימנים, מה דינה? ובתחילה אמר הרשב"א שיש פה ספק ספיקא ספק הגיע לכלל שנותיה וגם א"כ ספק נשרו הסימנים, ואומר הרשב"א שיש להתיישב בדבר. ומסביר הפר"ח שבעצם יש פה ספק אחד אם היא גדולה או קטנה.
בדומה לדברי הפר"ח כתב המהרי"ט בתשובה [ח"א מא ונא] ביחס לילדה שהתקדשה בהיותה ספק קטנה, והסיק שם המהרי"ט שאין זה ספק ספיקא, שבדקו ומצאו שאין לה סימנים וספק שמא נשרו, מפני שיש פה בעצם רק ספק אחד אם היא גדולה או קטנה, אלא שיש שני דרכים לברר גיל וסימנים.
הפרי מגדים (שפתי דעת אות יא) מסתפק בדין זה האם הצורך בשתי ספיקות שונים הוא מדאורייתא ולולא זה אין פה ספק ספיקא או שמדרבנן בלבד. ומוכיח מדברי הרא"ה שעוסק בשאלה האם האשה אסורה לבעלה כשיש אפשרות לטעון ספק ספיקא, כיוון שעוסק באיסור האישה לבעלה בהכרח מדובר במישור הדאורייתא, אומנם נשאר בצ"ע שאולי אם זה ממש משם אחד אי"ז ספק ספיקא אפי' מהתורה.
<BR/>
<BR/>
====ספק ספיקא במציאות====  
====ספק ספיקא במציאות====  
שורה 125: שורה 116:
הקשו הבית מאיר ורע"א מדוע ביחס לספק טריפה שהתערב חד בחד אסור- ואילו לגבי חנויות הש"ך אמר שוודאי מותר? ויש ליישב עפ"י דברי הרב הש"ך ב-אות ח- שבמקרה של ספק טריפה נחשב הדבר לפנינו משא"כ בשתי חנויות. וצע"ע.<BR/>
הקשו הבית מאיר ורע"א מדוע ביחס לספק טריפה שהתערב חד בחד אסור- ואילו לגבי חנויות הש"ך אמר שוודאי מותר? ויש ליישב עפ"י דברי הרב הש"ך ב-אות ח- שבמקרה של ספק טריפה נחשב הדבר לפנינו משא"כ בשתי חנויות. וצע"ע.<BR/>
יא- יב- שיטת התוס' והמהרא"י כשהספיקות משם אחד אינם ספק ספיקא כמו גבי אונס- ספק אונס ספק ברצון, ואם ברצון- ספק בהיותה קטנה. וכן ביחס למהרא"י שביחס לחלב פוטר, ודן שם מתי נאמר שאלו אותם ספיקות ומתי אלו ספיקות שונים, ודן שם לחלק בין ספק אם ילדה לספק איזה בכור שהם שתי ספיקות. ורבי משה אמר לו שבילדה נקיבה זה אותו ספק ואילו לדעת הש"ך אף בזה אנחנו אומרים ספק ספיקא.<BR/>
יא- יב- שיטת התוס' והמהרא"י כשהספיקות משם אחד אינם ספק ספיקא כמו גבי אונס- ספק אונס ספק ברצון, ואם ברצון- ספק בהיותה קטנה. וכן ביחס למהרא"י שביחס לחלב פוטר, ודן שם מתי נאמר שאלו אותם ספיקות ומתי אלו ספיקות שונים, ודן שם לחלק בין ספק אם ילדה לספק איזה בכור שהם שתי ספיקות. ורבי משה אמר לו שבילדה נקיבה זה אותו ספק ואילו לדעת הש"ך אף בזה אנחנו אומרים ספק ספיקא.<BR/>
====הרחבה בנושא ספק ספיקא משם אחד====
<BR/>
ספק ספיקא מוגדר דווקא אם שני הספיקות הם נפרדים לגמרי, אבל אם יש חפיפה בינהם אי"ז נחשב ספק ספיקא. יסוד הדברים מהתוס' בכתובות (ט.) שאמר שאם הבעל בא וטוען שפתח פתוח מצא ואביה קידשה פחות מבת ג' מתבטל ספק שלא היה תחתיו שהרי בתוליה חוזרים ושואל תוס' עדיין יתכן שיהיו פה שני ספיקות ספק באונס ספק ברצון ועוד ספק שהיה כשהיא קטנה ופיתוי קטנה אונס הוא? ומיישב התוס' ששם אונס אחד הוא.
בפסקי מהרא"י (סימן קל) חידש שכל מה שדיבר התוס' הוא בדווקא אם שתי הספיקות שווים אך אם הספיקות אינם שווים, לדוג' עז שספק אם ביכרה וילדה שני זכרים ולא ידוע מי יצא ראשון- נמצא שאם ילדה כבר- שניהם פשוטים אך אם לא ילדה יש ספק מי הבכור. ונמצא שלכל אחד מהספיקות יש השלכה אחרת ובזה שני הספיקות נחשבים שעומדים לעצמם וע"כ אומרים בזה ספק ספיקא. [הוא מסיים שלמעשה א"י לסמוך על זה כיוון שהספק הראשון מהתורה. והפר"ח באות יב כתב סיבה נוספת מפני שהספיקות כאן הם בשני גופים ולכן אי אפשר לצרפם]
בדומה לזה מסביר הש"ך [קי כללי ס"ס יב] את הטעם שסתם כלים אינם בני יומם- הוא מטעם ספק ספיקא. והמקור לזה הוא מדברי התוס' בעבודה זרה (לח:) שכתב ספק נשתמשו היום אם לאו, ואפי' נאמר שהשתמשו היום שמא נשתמשו בדבר הפוגם בעין או בדבר שלא נותן טעם. ומסביר הש"ך שהספק הראשון שלא בן יומו מתיר לכל התבשילים שבעולם, מה שאין כן הספק האחרון מתיר ספציפית לתבשיל מסוים, שיתכן שמשביח מאכל אחר.
אומנם הפר"ח [קי אות יב] מעיר שיש לעיין היטיב בדין זה. כיוון שהרשב"א שנשאל ביחס לאשה שהיה ספק אם גדולה אם קטנה והיה ספק בקידושין ובעלה גירשה, ואח"כ בדקוה ולא מצאו סימנים, מה דינה? ובתחילה אמר הרשב"א שיש פה ספק ספיקא ספק הגיע לכלל שנותיה וגם א"כ ספק נשרו הסימנים, ואומר הרשב"א שיש להתיישב בדבר. ומסביר הפר"ח שבעצם יש פה ספק אחד אם היא גדולה או קטנה.
בדומה לדברי הפר"ח כתב המהרי"ט בתשובה [ח"א מא ונא] ביחס לילדה שהתקדשה בהיותה ספק קטנה, והסיק שם המהרי"ט שאין זה ספק ספיקא, שבדקו ומצאו שאין לה סימנים וספק שמא נשרו, מפני שיש פה בעצם רק ספק אחד אם היא גדולה או קטנה, אלא שיש שני דרכים לברר גיל וסימנים.
הפרי מגדים (שפתי דעת אות יא) מסתפק בדין זה האם הצורך בשתי ספיקות שונים הוא מדאורייתא ולולא זה אין פה ספק ספיקא או שמדרבנן בלבד. ומוכיח מדברי הרא"ה שעוסק בשאלה האם האשה אסורה לבעלה כשיש אפשרות לטעון ספק ספיקא, כיוון שעוסק באיסור האישה לבעלה בהכרח מדובר במישור הדאורייתא, אומנם נשאר בצ"ע שאולי אם זה ממש משם אחד אי"ז ספק ספיקא אפי' מהתורה.
<BR/>
יג, יד, טו עוסק בספק ספיקא המתהפך- הש"ך עפ"י האגור ועוד מסביר שכדי ספק ספיקא יהיה ספק ספיקא טוב נדרש שכל ספק יעמוד לעצמו, בספר הליכות עולם כתב משל בזה לאחד שספק נגע ספק לא נגע, ספק שרץ ספק צפרדע. והקשה השארית יהודה מדין שליה שהספק אם יש מקצת שליה בלא וולד, ואם יצא שמא לא יצא רובו. ועוד הקשה מהגמ' בגיטין שאם הס"ת נמצא ביד עכו"ם קוראין בו שזה ס"ס. והרי אין פה מתהפך. ותירץ הש"ך שפה אין צורך במתהפך כיוון שהדיון אם יש פה איסור כלל. [ובזה מיישב מדוע בעצם בהמה שספק נשברה לא תולים שלא לאחר שחיטה, ושמא יצא לחוץ אחרי השחיטה. ואילו בתשובת הרשב"א גבי נמצא צפורן של ארי בגבו וספק נכנס ספק מן הכותל תולים להקל].<BR/>
יג, יד, טו עוסק בספק ספיקא המתהפך- הש"ך עפ"י האגור ועוד מסביר שכדי ספק ספיקא יהיה ספק ספיקא טוב נדרש שכל ספק יעמוד לעצמו, בספר הליכות עולם כתב משל בזה לאחד שספק נגע ספק לא נגע, ספק שרץ ספק צפרדע. והקשה השארית יהודה מדין שליה שהספק אם יש מקצת שליה בלא וולד, ואם יצא שמא לא יצא רובו. ועוד הקשה מהגמ' בגיטין שאם הס"ת נמצא ביד עכו"ם קוראין בו שזה ס"ס. והרי אין פה מתהפך. ותירץ הש"ך שפה אין צורך במתהפך כיוון שהדיון אם יש פה איסור כלל. [ובזה מיישב מדוע בעצם בהמה שספק נשברה לא תולים שלא לאחר שחיטה, ושמא יצא לחוץ אחרי השחיטה. ואילו בתשובת הרשב"א גבי נמצא צפורן של ארי בגבו וספק נכנס ספק מן הכותל תולים להקל].<BR/>
טז- ספק ספיקא שמותר מהתורה ואסור מדרבנן, ויש ספק דרבנן לקולא – מותר, כגון דגים מלוחים, ספק נמלחו עם הדגים הטמאים, וספק יש בהם שומן. שאפי' בלא שומן אסורים מדרבנן, אך כיוון שיש ספק מותרים. איסור והיתר הארוך ות"ח.<BR/>
טז- ספק ספיקא שמותר מהתורה ואסור מדרבנן, ויש ספק דרבנן לקולא – מותר, כגון דגים מלוחים, ספק נמלחו עם הדגים הטמאים, וספק יש בהם שומן. שאפי' בלא שומן אסורים מדרבנן, אך כיוון שיש ספק מותרים. איסור והיתר הארוך ות"ח.<BR/>
92

עריכות