92
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"
אין תקציר עריכה
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
הש"ך (כללי ספק ספיקא א) נקט בדעת האיסור והיתר שבנודע אחרי הספק הראשון אסור כדברי הדרכי משה, ובמקום הפסד מרובה יש להתיר. | הש"ך (כללי ספק ספיקא א) נקט בדעת האיסור והיתר שבנודע אחרי הספק הראשון אסור כדברי הדרכי משה, ובמקום הפסד מרובה יש להתיר. | ||
<BR/> | <BR/> | ||
====ספק ספיקא משם אחד==== <BR/> | ====ספק ספיקא משם אחד==== <BR/> | ||
ספק ספיקא מוגדר דווקא אם שני הספיקות הם נפרדים לגמרי, אבל אם יש חפיפה בינהם אי"ז נחשב ספק ספיקא. יסוד הדברים מהתוס' בכתובות (ט.) שאמר שאם הבעל בא וטוען שפתח פתוח מצא ואביה קידשה פחות מבת ג' מתבטל ספק שלא היה תחתיו שהרי בתוליה חוזרים ושואל תוס' עדיין יתכן שיהיו פה שני ספיקות ספק באונס ספק ברצון ועוד ספק שהיה כשהיא קטנה ופיתוי קטנה אונס הוא? ומיישב התוס' ששם אונס אחד הוא. | ספק ספיקא מוגדר דווקא אם שני הספיקות הם נפרדים לגמרי, אבל אם יש חפיפה בינהם אי"ז נחשב ספק ספיקא. יסוד הדברים מהתוס' בכתובות (ט.) שאמר שאם הבעל בא וטוען שפתח פתוח מצא ואביה קידשה פחות מבת ג' מתבטל ספק שלא היה תחתיו שהרי בתוליה חוזרים ושואל תוס' עדיין יתכן שיהיו פה שני ספיקות ספק באונס ספק ברצון ועוד ספק שהיה כשהיא קטנה ופיתוי קטנה אונס הוא? ומיישב התוס' ששם אונס אחד הוא. | ||
| שורה 90: | שורה 88: | ||
השב שמעתתא [שער א פרק יח] הביא ראיה לדין זה מהגמ' בנידה (נט:) שאומרת שאם נמצא דם בבית הכסא תולים באשה אע"פ שהיה מקום לומר שדם מכה הוא ועוד דשמא בא מן האיש- בכל אופן איננו חוששים למיעוט שהדם בא מן האיש. מוכח מפה שספק שאינו שקול אנו ספק ספיקא. | השב שמעתתא [שער א פרק יח] הביא ראיה לדין זה מהגמ' בנידה (נט:) שאומרת שאם נמצא דם בבית הכסא תולים באשה אע"פ שהיה מקום לומר שדם מכה הוא ועוד דשמא בא מן האיש- בכל אופן איננו חוששים למיעוט שהדם בא מן האיש. מוכח מפה שספק שאינו שקול אנו ספק ספיקא. | ||
בהמשך השב שמעתתא מביא את שו"ת הריב"ש שמחלק בין שתי סוגי ספיקות במקום שהספק מחצה על מחצה הוא בתורת וודאי כמו מחצה זכרים ומחצה נקיבות "כי כן יסד המלך מלכו של עולם" אז אפשר לצרף לו מיעוט משא"כ בספק שאינו בתורת וודאי אי אפשר לצרף לו מיעוט. <BR/> | בהמשך השב שמעתתא מביא את שו"ת הריב"ש שמחלק בין שתי סוגי ספיקות במקום שהספק מחצה על מחצה הוא בתורת וודאי כמו מחצה זכרים ומחצה נקיבות "כי כן יסד המלך מלכו של עולם" אז אפשר לצרף לו מיעוט משא"כ בספק שאינו בתורת וודאי אי אפשר לצרף לו מיעוט. <BR/> | ||
====ספק דרבנן במקום חזקת איסור (כללי ס"ס אות כ)==== <BR/> | ====ספק דרבנן במקום חזקת איסור (כללי ס"ס אות כ)==== | ||
<BR/> | |||
יסוד הדין מונח בדברי הגמ' בעירובין (לה:-לו.) שם הגמ' מביאה ברייתא ביחס לטמא שספק טבל במקווה לדעת ר"מ טהור לדעת ר"י ספיקו להחמיר בהמשך הגמ' מקשה על ר"י שאילו ביחס לעירוב אמר שמותר? ומיישבת הגמ' שביחס לטומאה כיוון שמדובר באיסור דאורייתא טמא מה שאין כן לעניין שבת תחומין דרבנן. ויישוב שני שמה שכתוב במשנה שספק עירוב כשר הוא דעת רבו אך לדעתו פסול. וזהו מה שמטמא במקווה. | יסוד הדין מונח בדברי הגמ' בעירובין (לה:-לו.) שם הגמ' מביאה ברייתא ביחס לטמא שספק טבל במקווה לדעת ר"מ טהור לדעת ר"י ספיקו להחמיר בהמשך הגמ' מקשה על ר"י שאילו ביחס לעירוב אמר שמותר? ומיישבת הגמ' שביחס לטומאה כיוון שמדובר באיסור דאורייתא טמא מה שאין כן לעניין שבת תחומין דרבנן. ויישוב שני שמה שכתוב במשנה שספק עירוב כשר הוא דעת רבו אך לדעתו פסול. וזהו מה שמטמא במקווה. | ||
כמי פוסקים? הב"י הבין בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כרבי יוסי, וכן סבור הש"ך (כללי ס"ס כ) אך המשנה למלך [מקוות פ"י ה"ו] ועוד אומרים בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כר"מ. וההשלכה של זה האם במקום חזקה ניתן להקל בספק דרבנן. שהש"ך שביאר שהלכה כרבי יוסי ולכן ספק ספיקא במקום חזקה יהיה אסור. וכך למד גם בדברי הרשב"א הקדושים. ואילו לדעת הפרי מגדים [שפתי דעת כ] יהיה ניתן להקל בזה כדעת ר"מ. אלא שבסוף דבריו מסייג שבספק בגוף המעשה כמו ספק אם הונח העירוב במקומו, אזי הספק גרוע וא"א להקל בו. [ראה שו"ע באור"ח שצד-א, ובמשנ"ב שם ס"ק ב] והביא דברי המשנה למלך שהגדיר שאם מסתפקים אם נעשה מעשה להתיר יש להחמיר כמו בטמא בספק אם טבל. אך בברייתא שר"מ הקל הוא וודאי טבל ולא שספק אם טבל כראוי. | כמי פוסקים? הב"י הבין בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כרבי יוסי, וכן סבור הש"ך (כללי ס"ס כ) אך המשנה למלך [מקוות פ"י ה"ו] ועוד אומרים בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כר"מ. וההשלכה של זה האם במקום חזקה ניתן להקל בספק דרבנן. שהש"ך שביאר שהלכה כרבי יוסי ולכן ספק ספיקא במקום חזקה יהיה אסור. וכך למד גם בדברי הרשב"א הקדושים. ואילו לדעת הפרי מגדים [שפתי דעת כ] יהיה ניתן להקל בזה כדעת ר"מ. אלא שבסוף דבריו מסייג שבספק בגוף המעשה כמו ספק אם הונח העירוב במקומו, אזי הספק גרוע וא"א להקל בו. [ראה שו"ע באור"ח שצד-א, ובמשנ"ב שם ס"ק ב] והביא דברי המשנה למלך שהגדיר שאם מסתפקים אם נעשה מעשה להתיר יש להחמיר כמו בטמא בספק אם טבל. אך בברייתא שר"מ הקל הוא וודאי טבל ולא שספק אם טבל כראוי. | ||
| שורה 105: | שורה 104: | ||
אומנם לדרכו של השב שמעתתא דלעיל, יהיה ניתן להפטר על ידי טענת ספק ספיקא, וצריך לומר או שהרא"ש חולק (על הראשונים והרמב"ם בראשם, שצועדים בדרכו של השב שמעתתא), וסובר שספק בדין אי"ז מצטרף לספק ספיקא. או שסובר שכח הספק ספיקא הוא נמוך מרוב, ולכן דווקא פה לא מועיל נגד מוחזק, אך וודאי שיודה שבמקרה של רוב הוא יועיל נגד תפיסה. <BR/> | אומנם לדרכו של השב שמעתתא דלעיל, יהיה ניתן להפטר על ידי טענת ספק ספיקא, וצריך לומר או שהרא"ש חולק (על הראשונים והרמב"ם בראשם, שצועדים בדרכו של השב שמעתתא), וסובר שספק בדין אי"ז מצטרף לספק ספיקא. או שסובר שכח הספק ספיקא הוא נמוך מרוב, ולכן דווקא פה לא מועיל נגד מוחזק, אך וודאי שיודה שבמקרה של רוב הוא יועיל נגד תפיסה. <BR/> | ||
וראה עוד בעניין זה דברי הרש"ש כתובות ט. | וראה עוד בעניין זה דברי הרש"ש כתובות ט. | ||
====סיכום קונטרס ספק ספיקא להש"ך==== | |||
בקצירת האומר עפ"י סדר סעיפי הש"ך <BR/> | בקצירת האומר עפ"י סדר סעיפי הש"ך <BR/> | ||
א. נודע אחר הספק הראשון הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | א. נודע אחר הספק הראשון הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | ||