הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"

ספק ספיקא (עריכה)

גרסה מ־23:49, 1 בנובמבר 2021

נוספו 7,544 בתים , 23:49, 1 בנובמבר 2021

אין תקציר עריכה

צבי אליעזר

92

עריכות

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 #הפניה [[https://www.yeshiva.org.il/midrash/1051]]
 ]]
+=== מבואות לסוגיית ספק ספיקא ===
+==== א.	מח' הראשונים בדעת רבי אליעזר וחכמים
+ ====<BR/>
+בגמ' בפסחים (י.) הגמ' מביאה ברייתא ביחס לנכנס לבקעה בימות הגשמים שאז היא נשבת כרשות היחיד כיוון שאין רשות לכל אדם להכנס, והיתה טומאה באחת השדות שבבקעה. ולא ידע האם נכנס לשם אם לאו. לדעת רבי אליעזר טהורה ולפי חכמים טמאה. <BR/>
+הגמ' בעבודה זרה (ע.) מביאה שני מקרים נוספים מקבילים והראשונים נחלקים בחלוקה בינהם. המקרה הראשון, גנבים בפומבדיתא שפתחו חביות רבות והיה ספק יין נסך- רבא הכשיר והגמ' תמהה וכי סובר כרבי אליעזר? ועונה הגמ' שבמקרה של רבא יש עוד סיבה להקל כיוון שזה ספק ספיקא. רש"י מסביר שזהות הגנבים הוא ספק ישראל ספק גוי וגם אם גוי ספק נגע ביין. ולכן מותר משא"כ במקרה של רבי אליעזר יש רק ספק אחד והוא ספק ביאה לשדה, אך אם נכנס לשדה וודאי נגע ולכן חלקו חכמים על רבי אליעזר.<BR/>
+מקרה שני שמובא בגמרא בעבודה זרה (ע:) היה על שהגיע ראש גייס הצבא עם לוחמים לנהרדעא ופתחו חביות רבות ורב דימי אמר בשמו של רבי אלעזר שמותר, והסתפק רק דימי אם סיבת ההיתר כיוון שסובר כרבי אליעזר או כיוון שסובר שרוב החיילים יהודים. הגמ' שואלת אם כן הספק הוא ביחס לביאה ולא ביחס למגע? ומיישבת שנכון שהפסק הוא ספק מגע אך זהו ספק טוב כיוון שפתחו המון חביות א"כ ברור שהמטרה שלהם הוא הגניבה ולא שתייה ולכן יש מקום גדול לתלות שלא התכוונו לניסוך, ולכן אין לחשוש שניסכו היין. תוס' שואל מדוע במקרה של גנבים הגמ' מסתפקת שמא יהודים הם, ואילו בפולמוס נקטה שוודאי גוים הם? התוס' בב"ב (נה:) מיישב שבאמת יש הבדל בין המקרים- במקרה של הפולמוס היה רק ספק אחד שהיה שם ידוע אם היו יהודים או גויים משא"כ גבי הגנבים שלא ידוע הרי זה ספק ספיקא.<BR/>
+עכ"פ מחמת השאלה הזאת, ר"ת חלק על רש"י וסובר שבאמת ר"א מטהר משום ספק ספיקא. ומה שהגמ' מעמידה בספק ביאה הוא כיוון שסתם פולמוס באים על דעת לאכול ולשתות וא"כ אם פתחו וודאי נגעו וקשה הרי יש רק ספק אחד? ומיישבת שכיוון שפתחו הרבה חביות יותר מכדי שתייה יש סיכוי סביר שבאו כדי לגנוב ולא לנסך ולכן יש פה שתי ספיקות ספק באו ספק פתחו לשם ממון ולכן מתירים. וביחס לגנבים גם חולק על רש"י בגמ' ומסביר שזה מדין ספק ספיקא.<BR/>
+לסיכום יוצא שלפי ר"ת בתוס' מח' ר"א וחכמים היא ביחס לספק ספיקא והגמ' מכריעה כרבי אליעזר ולפי רש"י מח' בספק ביאה והגמ' נוקטת שלא כדעת רבי אליעזר. <BR/>
+ובתוס' בב"ב יש הרחבה לדעת ר"ת והוא מסביר שבעצם מדינא כל הספיקות מותרים- כיוון שיש חזקה אלא שלמדנו מסוטה לטמא א"כ אפי' בכמה ספיקות יש לטמא לפי חכמים, ור"א חולק, שסובר שמה שהתחדש בסוטה זה דווקא ספק אחד ואין לך בו אלא חידושו.<BR/>
+לרשב"ם יש פה שיטה שלישית וכמו שעמד עליה בריטב"א בב"ב (נה: ד"ה טומאה מה היא) שבאמת גם חכמים מודים שבשתי ספיקות טהור אלא שבמקרה של בקעה הם מחשיבים זאת כספק אחד, כיוון שבסך הכל יש פה בקעה אחת. ושאלה אם נכנס ואם נגע זה בעצם ספק אחד. וע"ז הקשה הריטב"א מהמשנה בטהרות שמפורש בה שחכמים מטמאים אפי' בכמה ספיקות? והיאך אומר הרשב"ם שכו"ע מודים בספק ספיקא? <BR/>
+לריטב"א שיטה רביעית בביאור הסוגיא, הוא סובר שהספיקות אינם שווים אלא יש ספק מסוג כזה שהסיכוי שיהיה איסור הוא קלוש, וזה גופא ספק ביאה שרבי אליעזר מתיר. (וכך סובר גם הרמב"ן) וכך מוכח גם מהסוגיא בעבודה זרה שרואים שם (עד:) שבהגדרה ספק ביאה הוא ספק קל. <BR/>
+==== ב.	יסוד ספק ספיקא בדברי האחרונים ====
+<BR/>
+בקובץ שיעורים (ח"א ב"ב הערה רמו) שאל כיוון שהולכים אחר רוב אפי' ברשות היחיד, כיוון שהיא עדיפא על חזקה, מדוע שלא נלך אחר ספק ספיקא שחשוב כרוב? ומיישב שצריך לומר שברשות היחיד אי"ז ספק אלא התורה החשיבה ספק לוודאי וממילא לא שייך ספק ספיקא [וכך גם הגדיר בשו"ת אחיעזר ח"א סימן ז אות ז] ובספק שערי יושר (ש"א פ"ז ופ"יט) הרחיב לבאר את המושג ספק ספיקא ורצונו לומר, שאי"ז היתר של רוב צדדים אלא הכוונה כיוון שיש ספק אם יש פה ספק כלל, לכן בזה לא הטילה עלינו התורה את חובת הזהירות. הוא מדמה זאת לאיסורי דרבנן, שאינם אסורים מכח ה"חפצא" – אלא עיקר המצווה היא לשמוע בקול דברי חכמים. ולכן בדומה לזה בספק איסור התורה רצתה שנחמיר אך בספק ספיקא, לא הוזהרנו בזה. ובהמשך מבאר עוד שבעצם זה לא שספק ספיקא מתיר איסור אלא כיוון שיש פה ספק ספיקא אני רואה זאת כמי שאין איסור כלל, שכל ספק מקליש את האיסור עד שנמצא שאין לי למה לחוש כאן. במילים אחרות אי אפשר ליצור איסור בספק.
+ובשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תא) מסביר שספק ספיקא עדיף כרוב ויתכן שאפילו חזק יותר מרוב. אך העירו (המגיה בשערי יושר) שאין ראייה מדבריו לשאלה איך הספק ספיקא פועל, אלא השאלה מתייחסת אך ורק לכח פעולתו של הספק ספיקא.
+הפר"ח מביא את התשובה הזאת של הרשב"א ודן בה, ושואל מה למד מביטול ברוב הרי שם גזירת הכתוב שחתכה מתבטלת בשתי חתיכות משא"כ כאן? ומיישב שבעצם ספק ספיקא משמעות שהספק יוצר כמחה על מחצה, וספק נוסף הרי זה כרוב ונחשב כרוב להתיר, ודלא כדברי השערי יושר הנ"ל. [ובכללי ספק ספיקא של הפר"ח באות טז, הביא שכ"כ גם המהרי"ט בח"ב סי' ב]<BR/>
 === ספק ספיקא בדין קבוע ===
 <BR/>